הם פולשים וטפילים חסרי כל בושה. מוצצים את דמנו, ניזונים על חשבוננו, ונהנים על חשבון סבלנו. הם קטנים ודוחים, ובמילה אחת... כינים.
עונתנו הנוכחית – עונת הקיץ היא "העונה החמה" של התפשטות הכינים. בדרך כלל מגיעה הכינמת לראשנו באמצעות הדבקה, על ידי מגע ישיר של ראש בראש, ולכן היא נפוצה יותר בקרב ילדים שרבים מהם בעלי שיער ארוך, והם גם משחקים ביחד ומרבים להתקרב זה לזה.
מרגע שמגיעה הכינה לראשנו היא זוכה לתנאים מצוינים. היא מתישבת על הקרקפת, תופסת לה מקום טוב באמצע, ושם היא נהנית מחום, לחות ומזון שראשנו מספק לה בנדיבות. כעת , גם יש לה את התנאים האופטימליים להטיל 6 ביצים ביום. אורך חייה של הכינה בראשנו הוא שלושים וחמישה ימים, ואם נכפיל זאת ב-6, נקבל מאה ושמונים כינים! בממוצע, שמסוגלת כינה אחת לספק לראש במשך ימי חייה הקצרים.
הכינה גם נוהגת לעקוץ את ראשנו אחת לשלש עד שש שעות, וזו הסיבה לתחושת הגירוי והגרד המופיעה בעור הקרקפת, ולעיתים אף להופעת לפצעונים קטנים המלווים בהפרשות.
אז איך מתפטרים מהצרה הזו?
קודם כל, למה בכלל להגיע אליה. על ידי שמירה עקבית על כללי היגיינה נאותה, הכוללת רחצה וסירוק יום יומי של השיער, גם במסרק סמיך, אפשר בהחלט למנוע את הבעיה או לכל הפחות להכחיד אותה עוד בתחילת היווצרותה. מה שעוד מומלץ, הוא להקפיד שלכל אחד מבני הבית תהיה מברשת ומגבת נפרדת, וכן כובע או כל דבר אחר שקשור לראש, כך לא תהפוך הכינמת של ילד אחד לבעיה משפחתית. אם יש לילד שיער ארוך כדאי מאד לאסוף אותו (גם אם יפה לו יותר שיער "פתוח"), וכך להפחית את סיכויי ההדבקה.
ואם בכל זאת הצליחו הפולשים לחדור לראשכם? זו העת לשנס מתניים ולהלחם בהם. טפלו בראשו הנגוע של הילד על ידי רחצה, סירוק במסרק סמיך, ושימוש בחומר המחסל כינים. חשוב מאד להקפיד שיהיה זה חומר המאושר על ידי משרד הבריאות. בנוסף, בדקו היטב גם את ראשיהם של שאר הילדים, שמא הצליחו החצופים להגיע עד לשם.
כמו כן, יש לכבס את כל המגבות והמצעים בטמפרטורה קרובה להרתחה על מנת למגר היטב את התופעה.
ואחרי כל זה, אם עדיין תמצא הכינה שתעז להישאר בקרקפתכם, אל תרחמו עליה. אל תתנו לה לשרוד, השמידו אותה מיד, ואל תהפכו את הכינה לקינה.