פנצ'ר חוקתי: הנטל על המילואימניקים נתקע במשבר גיוס החרדים

הסיבה: התנגדות חזיתית של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שטוענת כי מדובר במהלך שאינו חוקתי וסותר את הלכת השוויון בנטל שנקבעה על ידי בית המשפט העליון.

המלכודת המשפטית: חוק המילואים כרוך בחוק הגיוס

בדיון שנערך בין משרדי הממשלה לייעוץ המשפטי, נמסר כי יש קושי משפטי חמור לתקן את חוק המילואים באופן חפוז במסגרת חוק ההסדרים המלווה את תקציב המדינה.

לפי עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה: תיקון חוק המילואים שיאפשר גיוס פי 10 מכמות הימים שהותרה לפני 7 באוקטובר, חייב לעמוד בפני עצמו.

השוויון הוא התנאי: התיקון חייב להיות כרוך באופן ישיר בחוק הגיוס החדש, ולכלול גיוס ממשי של החרדים באופן שוויוני.

במילים אחרות, עצם הכבדת הנטל ל-70 ימי מילואים בשנה (שירות ארוך בהרבה מהמקובל בעולם) נתפסת על ידי משרד המשפטים כמעקף להמשך הפטור הגורף לחרדים מגיוס. לשיטתם כל עוד אפליית הנטל נמשכת, אין היתר חוקי להכביד עוד יותר על ציבור המשרתים.

התקציב: 60 אלף מילואימניקים – והעלות

הסכסוך המשפטי מתחבר למחלוקת תקציבית חריפה בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון בנוגע לשנת 2026:

דרישת הצבא: גיוס 60 אלף אנשי מילואים, בעלות המוערכת על ידו ב-37 מיליארד שקל.

עמדת האוצר: המספר מוגזם (ב-2025 תוכננו רק 50 אלף), וגם העלות מנופחת – לטענתם היא צריכה לעמוד על 10–15 מיליארד שקל בלבד.

המל"ל בודק כעת את המחלוקת במספר המילואימניקים הנדרשים, כאשר ממנו ייגזר מספר הימים שישרת כל איש מילואים – ושוב, שאלת הנטל נכרכת בשאלת ההשתמטות החרדית.

התקפה חסרת תקדים של סמוטריץ'

בתגובה להתנגדות היועמ"שית, יצא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במתקפה חריפה במיוחד:

"בהחלטה פוליטית היא פוגעת בצבא, פוגעת במילואימניקים ופוגעת בתקציב המדינה ובכלכלת המדינה, בלי סמכות," תקף סמוטריץ'.

השר טען כי "אין משפטן רציני אחד שאומר שהכנסת לא מוסמכת לחוקק חוק להגבלת מילואים", והוסיף: "במתווה שלה צריך להמשיך בכלכלת צווי 8 בלי הגבלה... מאיפה היא מעזה לקחת אחריות בלי סמכות על הכלכלה ועל הביטחון?". סמוטריץ' הודיע כי יביא את החוק לאישור הממשלה והכנסת, כיוון שלטענתו היועמ"שית "חורגת מגבולות סמכותה".

לאור התנגדות היועמ"שית, ההסדרת ימי המילואים ככל הנראה תצא מחוק ההסדרים, מה שיכריח את משרד האוצר למצוא דרך אחרת לקדם את המהלך באופן מיידי.

המחלוקת עלולה להגיע להכרעה בבית המשפט העליון, שם יידרש בג"ץ לפלונטר חסר תקדים המשלב בין שיקולים ביטחוניים, כלכליים וערכיים.