אלפי משתתפים מכל רחבי הארץ התקבצו בליל שישי האחרון בהר המנוחות בירושלים להילולא השנתית של הרב שלמה קרליבך זצ"ל, במלאת 31 שנה לפטירתו.
חרדים וכיפות סרוגות, חזנים ויהודים שחזרו בתשובה, כולם עמדו בעיגול ענק ושרו בלב אחד, במטרה להתחבר שוב לרב שידע לאהוב כל יהודי ללא תנאי ולהחיות נשמות באמצעות המוזיקה והניגונים שלו.
כתב כיכר השבת, יוסי עבדו, יצא לשוחח עם המשתתפים כדי להבין מה ממשיך למשוך אותם כל כך הרבה שנים אחרי, והתשובות היו מרגשות ומפתיעות.
אורי אדלר, אחד המשתתפים, פתח בעיניים דומעות: "הרב קרליבך – רבם של כל המנגנים, אוהב ישראל. כמה אנחנו צריכים אותו בדור הזה". לדבריו, הרב שלמה היה הלב של העולם: "הוא לא ראה את הלבוש – הוא ראה את הנשמה". יהודה פינס, שמגיע להילולה 15 שנה ברציפות, מוסיף: "הניגונים שלו באים מהלב. זה משהו אחר לגמרי. מי שמכיר את זה, מתחבר בכל נימי נפשו".
ר' יצחק מאיר, חזן בנוסח קרליבך כבר 20 שנה, סיפר על נס מרגש: "היה יהודי צדיק בשם ישראל מאיר כהן. הרופאים אמרו שיש לו שבוע אחרון לחיות. עשינו לו קבלת שבת קרליבך מלאה – והוא חי עוד שבוע, ועוד שבוע, ועוד שבוע. בסופו של דבר, הוא חי שלוש שנים ברצף. רק אחרי שאשתו נפטרה, גם הוא נפטר. אני בקשר עם המשפחה עד היום".
משתתף אחר, שהיה קרוב לרב, סיפר על הרגעים האישיים ביותר: "אחרי הופעות, באחת וחצי בלילה, הוא לא התחיל התוועדות עד שאמר שלום לכל אחד בנפרד. וכשהוא היה מסתכל לך בעיניים ואומר שלום – היית מרגיש שאתה באמת הכי טוב, שאתה באמת שווה. מה שלא קיבלנו בילדות – התחושה שמעריכים אותך – קיבלת מהשלום הזה שלו. זה פשוט נכנס ללב".
פינחס פרבר, תלמיד ישיבה מבית שמש, נגע בשאלה עדינה על המוזיקה של קרליבך: "יש שאלה גדולה בעולם הישיבות – אם מותר לשמוע את השירים שלו. אבל יש מעשה מפורסם: כשרב אהרן קוטלר זצ"ל ביקש מרב שלמה לעזוב את הישיבה, רב שלמה שר לו 'לכה דודי'. הרב קוטלר אמר: 'בגן עדן אתה תעמוד בחוץ ותשיר, וישמעו אותך'. גם מי שהיה לו ביקורת – אהב את השירים".
הרב שלמה קרליבך היה אחת מהדמויות הרוחניות המשפיעות במאה ה-20. במשך 69 שנות חייו, למעלה מ-40 שנה מוקדשות להפצת אהבת ישראל דרך ניגון, חסידות ושירה. קרליבך ניגן, שר ודרש בפני קהלים ברחבי העולם – מניו יורק ועד אמסטרדם, מלונדון ועד ירושלים – ויצר שפה רוחנית חדשה שחיברה בין עולמות: חסידות, מוסיקה ונפש.
הוא חיבר למעלה מ-300 ניגונים שהפכו לנכסי צאן ברזל, בהם "מנוחה ושמחה", "לכה דודי", "ושמרו", "מזמור לדוד" ו"רחם", שנכנסו כמעט לכל בית כנסת בעולם היהודי. לאחר פטירתו, תלמידיו ותלמידותיו המשיכו את דרכו. קהילות ניגוני קרליבך קמו בישראל, בארצות הברית ובאירופה; מניינים לפי נוסח קרליבך הפכו לתופעה עולמית; וזמרים דתיים וחילוניים ממשיכים לשיר את ניגוניו בהופעות, שבתות וחופות. ההילולה השנתית מושכת אלפים שממשיכים לשיר את ניגוניו באותה אהבה ובאותה תשוקה שבה הוא ניגן, חי וחייך.
הכתבה כוללת ראיונות מרגשים עם משתתפים והקלטות וידאו של האירוע. בין התמונות ניתן לראות את ההמון ששר בעיגול, את המשתתפים מרטטים מרגש ואת רגעי השקט שבהם ניגונים של קרליבך מחברים בין הנשמות.
תחקיר והגשה: יוסי עבדו. צילום ובימוי: חיים הבלין. עריכה: דוד והבה.
0 תגובות