קובי מירסקי נמצא כבר שנים בתעשיית המוזיקה כזמר אירועים, אך מתברר שמאחורי הקלידים מתחבא לו יוצר מעניין. השבוע, הוציא מירסקי את הסינגל השני שלו מתוך אלבום הבכורה עליו הוא עובד. השיר הראשון של מירסקי - "טאטע" (בהפקה מוזיקלית מעולה של שמואל כהן), היה הצלחה יפה מאד והוא מושמע רבות ברדיו. מתברר שהמילה "אבא" כנראה מככבת בשיריו של מירסקי, כשגם בשיר השני שלו הוא חלק משמעותי מהטקסט.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
גם הפעם המילים והלחן של מירסקי כשההפקה המוזיקלית של הצמד בודנר וריימי. השיר שקט יחסית ולדבריו של מירסקי הוא כתב והלחין אותו בגיל 17... אני סקרן להבין מה גרם לו להחביא את היצירה המקורית שלו כל כך הרבה זמן ומה גרם לו להחליט להוציא אותה עכשיו... נראה לי שבקרוב אזמין אותו ל'המבקר', כדי לקבל תשובות.
"נשמה שבורה" החדש של הזמר ארי היל, הוא השיר הראשון בו היל נוטל חלק גם בכתיבת המילים. הוייב הוא הוייב הבנצי שטייני. מילים פשוטות בעברית, לחן קליט והפקה מוזיקלית איכותית. הפעם מי שכתב לצדו של היל וגם הלחין הוא אלי קליין, כשעל ההפקה המוזיקלית אחראי קליין ושותפו הנצחי איצי ברי.
אין שום חידוש בעיני בשיר החדש, הוא פשוט עוד מאותו הדבר, עשוי היטב, אך לדעתי הרבה פחות מלהיב וקליט מהסינגל הקודם של היל - "עולם שלם", גם הוא עבודה של אותו צוות.
חביב חיים בן אריה, אמן חדש יחסית, חב"דניק חוזר בתשובה מאילת, זורח אלינו עם סינגל קליפ חדש שכתב והלחין לכבוד הולדת בנו יחד עם המפיק המוזיקלי של השיר, אפי שיינר - "ותזרח".
יש משהו מרענן בקולו ובאווירה המוזיקלית של בן אריה. המילים אותן הוא שר לבנו כמסלול לחייו, יפות ונוגעות אם כי הייתי מסדר מעט שונה את המשפט "גם אם אולי חושב אחרת", כשהמילה "אולי" נהגית על ידו במלעיל.
השיר מלווה בקליפ שצולם באילת ועושה חשק לחזור לנופים הייחודיים של העיר הדרומית. ההפקה המוזיקלית של אפי שיינר מדויקת ונותנת לשיר את המעטפת שנכונה לו - כוח לצד אווריריות נעימה שמשקפת כל כך את סגנונו של חביב חיים בן אריה.
רולי אזרחי הוא שם מוכר בתעשיית המוזיקה החסידית, הוא הלחין שירים ("הנשמה בקרבי" לדוגמא של מוטי שטיינמץ), הפיק שירים ואלבומים במשך שנים רבות בהן התגורר בארה"ב ובשנה האחרונה הוא חזר אלינו לישראל.
השיר החדש שלו "מרחוק" הוא שיר חסידי רוקיסטי בהפקה מוזיקלית של רולי עצמו. למרות שהוא מושר בהברה ספרדית, יש לו את כל המרכיבים של מוזיקה חסידית. שני פסוקים שחוזרים שוב ושוב ושוב. הלחן יפיפה, אם כי צריך לדייק את הניקוד במילה 'נִרְאָה' ולא 'נִרְאֶה'. אני סקרן לשמוע חומרים נוספים מאזרחי ואולי סוף סוף אלבום סולו שלו.
עולם הזמרים היהודיים של דרום אמריקה הוא כמעט תעלומה עבורנו הישראליים. לרוב, מלבד קומץ זעום של אמנים, מדובר בחומרים ממוחזרים שנשמעים כמו הצרות של עם ישראל ולעם ישראל יש צרות לא פשוטות, לא עלינו. פעמים רבות מצאתי את עצמי מאזין לשיר של זמר כזה כשאני נושא תפילה חרישית (או לא כל כך חרישית) שיגאל אותנו סוף סוף מצרותינו, והשיר ייגמר...
לכן כשיש משהו שעושה משהו נכון, חשוב כן לשים לב אליו. ידידיה חייט מארגנטינה הוציא את השיר "מנגן", להיט פופ אותו כתב יחד עם המוזיקאי בריו חקשור והמפיק המוזיקלי של השיר יהונתן אבידני. הלחן של חקשור.
השילוב של הישראליים ביצירה, הביאה לנו שיר עם עברית הגיונית שאפשר לשמוע בכיף. כבר פגשתי מילים שכתבה איזה מורה לעברית בבית ספר כלשהו בקהילה נידחת בדרום אמריקה, מילים שילד בכיתה א' בישראל יודע שהן לא הגיוניות. חייט שר את העברית בצורה טובה ומשכנעת והתוצאה המוזיקלית בהפקתו של אבידני חביבה מאד.
ואם כבר באמנים חוצניקים ששרים נחמד בעברית עסקינן, תכירו את יוסי גלאנץ מארה"ב עם שירו החדש - "מחכה" אותו כתב והלחין בעצמו, למרות שהוא לא ממש דובר עברית. באופן מפתיע, מדובר בטקסט חביב מאד, שנשמע כמו משהו שישראלי בהחלט יכל לכתוב מלבד אולי מילה אחת ("למה מסתתר" בפזמון) שאפשר היה להושיב בצורה יותר ישראלית.
הלחן של גלאנץ וההפקה המוזיקלית של המעבד הישראלי המצליח, יענקי כהן, מצטרפים לכדי תוצאה טובה ששווה האזנה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- להערות, הארות והסברים למה בכל שיר חדש שיוצא צריך את המילה "אבא": nl@kikar.co.il
0 תגובות