הכוחניות שמופגנת על ידי צה"ל כאקט של "הגנה עצמית" לא יכולה להדעיך מאבק-איתנים זה, ששולח חיצים דוקרניות מאיראן, לבנון, סוריה, ואיפה לא. אם גלעד נשלח להגן על המדינה, מדוע שבקו הזה לא ימשיך ויגן על המדינה מתוך צינוקו, הרי לשם הההגנה הוא נשלח ובשחרורו יהווה את ההיפך הטוטאלי ממנה
אבא! אני עוד מעט יוצא לשידוכים, כמה ´אנחנו´ נותנים?. אני מדבר על הדירה. אני אסביר לך איך זה הולך היום, אם אנחנו ניתן סכום מסוים, נוכל לדרוש מהורי הכלה סכום כפול... אבא, אתה גדלת אותי, ואתה הרי רוצה שאני אשב ואלמד בשלווה גם אחרי החתונה 8 מחשבות בעקבות טורו של הרב יצחק בלומנטל
חייבים לשחרר את גלעד בכל מחיר. זה ברור. אבל את המחיר צריך לשלם החמאס ולא אנחנו. נקודה. גם במחיר פגיעה קשה בתדמיתה של ישראל בעולם, גם במחיר ניתוק היחסים עם הקרן לישראל חדשה, גם במחיר גולדסטון 2 ועימות חריף עם רופאים למען וואט אבר, אפילו במחיר של עבירה על חוקי הדמוקרטיה
שאלתי אמן מפורסם מדוע הוא ממשיך להוציא אלבומים אם הרווח הזעום בכלל לא מכסה את ההשקעה? ובכן, התשובה היתה, שהיום מוציאים חומרים חדשים רק כדי להישאר על המפה. הרווח העיקרי מגיע מחתונות והופעות. היום אין מצב להרוויח מדיסקים! הצריבות גמרו אותנו! הגולש "הזמר הבא" זועק את זעקת האמנים
גולש מגיב למאמרו המסעיר של הרב יצחק בלומנטל: "מעולם לא נתקלתי באדם שאין לו מה לומר והוא עושה זאת בצורה כה מביכה. זו דמגוגיה. אין ספק שהורים רוצים ומסייעים לילדיהם. אך מכאן ועד הצדקה גורפת לתופעה הפסולה הזו של "סחיטה באיומים" (כי אם לא, בתך לא תמצא שידוך) אין שום בסיס והצדקה"
מי הוא אריה דרעי? והאם שווה לנו לתת את קולינו למענו? והאם האדם הזה, ימני או שמאלני? עקרוני או סתם בשביל כסף מוכר כל דיאלוג? והאם אריה דרעי של 1980´ זה אריה דרעי של 2011´? ● אריה דרעי, ישב רק פעם אחת בממשלות ימין, שזה היה ברשות בנימין נתניהו בשנת 1996, אך מקומו הטיבעי היה להיות שותף בממשלות, עבודה, מרצ, ישראל חופשית, וכל המרעין בישין
אדם שאת שנות השלושים העביר בימים, ושנים של פעילות למען המדינה, בנית שכונות, העברת חוקיים וכדומה, ודאי ראוי לצאנס נוסף! במילים אחרות הגיע הזמן לבקש בפה מלא מרוב מאה ועשרים חכי"ם לפנות מקום לאנשי עשייה, לפנות מקום, לעובדי המדינה שבאמת רוצים לעזור לשנות וליישם את זה בשטח
הטענה של ההתנשאות והאפליה תמיד תבוא מעשירי קורח, תמיד תהיה חבויה באגוז הקשה של הצביעות המטונפת. המון תסמינים "קרחיים" מאפייניים את המאבק המשפטי נגד אשכנזי ישראל, המון כסף מתגלגל שם, המון קרנות, המון רהב, המון "שוויון" עיוור, מכוער ובור. כרוניקה של כסילות
אנשים מכל גווני הקשת לוחצים לייק ומצטרפים למחאה, כותבים בקיר ומוסיפים לאווירה. פתאום בבת אחת נצצו עיני "איזה יופי קראתי בקול". הקוטג´ משום מה הכל יכול". לאחד עם שלם בלי תככים
חרדים, חילונים, דתים, מסורתים,
אשכנזים, ספרדים, תימנים, חסידים.
את התגובות שעל הקיר אני קוראת
מכל הלב לזולת אכפת,
שעושקים אותנו בלי צדק,
והמינוס צובר בבנק
לאף אחד שם בקיר לא באמת אכפת
"לאן אלך, לאשפתות? לסמינר ספרדי? מי יסתכל עלי? מי יספור אותי בכלל? בחור מ"חברון" לא ירצה לשמוע על "השידך" הזה! במקרה הטוב, יהיה זה פרענקעלך חתום זקן מ"פורת יוסף" העתיקה או מהישיבה של הרב מזוז מבני ברק..." ● ובאישון ליל, הוריה של לאה שומעים זעקה מחדרה של הבת – ומגיחים לעברה לאלתר – "מה קרה"? "חלומות שווא ידברו..."
האם סושי נאכל ללא בישול כלל? לעיתים קרובות הסושי נאכל ´צרוב'. האם טונה באמת אינה עולה על שולחן מלכים? הגולש שראל מגיב למאמרו של הרב יעקב בצלאל חרר, הטוען כי בטונה משומרת חשש בישולי גויים. "נהניתי לקרוא את חידושיו מעוררי המחשבה", כותב שראל, ומציג כמה הערות
ל"יפי-נפש" לא שומרים פינה חמה בלב, מדברים עימם בשפתם – שפת האגרסיביות והחמקנות העקבית. כי נקיות אין. לשם השלום יש לפעמים להשתמש בתכסיסים כעורים כמין אלו. כן, תתפלאו לשמוע, יש להתנהג בשום-שכל כדי לשמור על השלווה והחיים התקינים בחברה גם במחיר של התמוססות מזערית של ערכים אחרים
מכת חוסר הצניעות עוד תחזיר אותנו אלפי שנים לאחור. חברות ארגוני הנשים לא מרימות קולן נוכח הפיכת מהות האישה לחפץ. גם בתוככי החברה שומרת המצוות, המתפעלים מן החיצוניות ומטפחים אותה באופן מופרז מעידים באפס ליקויים על העלייה למסלול העקמומיות ותחילת ההפרדות, מחר או בעוד 20 שנה, מאורח החיים היהודי
אילו לאותם אלפי "רוסים צדיקים" היה את אותו הלהט הרוחני שבעבע בלבה של רות, אילו שרה בקרבם כזה רגש של כסופין. אבל הם לא כאלה. רות חשה חלק מהעם היהודי וכמו שנשמתה חוצבה בו. היא לא ביקשה להסתפח לעם הזה לשם פיקניקים ולא בשביל חיי רווחה ופלאפלים. אבישי פרי לקראת החג
רעידת אדמה בפתח?! [ואת זה מי מעניין וצריך לעניין, מי מתעסק באדמה? חקלאים בנגב ובגליל אולי.. לא אנחנו.. האי הרי מדובר בתרחיש ריאלי מאוד שיכול להתרחש לפי תחזיות וממצאי מומחים שונים כל רגע ולגבות חיים של מי יודע כמה. אבל זה לא יעניק את התהודה הנדרשת לפוליטיקאי המתרווח על כסאו ומעשן מקטרת, אז אין עילה אמיתית להתעסק בזה
ביום רביעי י"ד אייר הלכה לבית עולמה האשה החשובה אושרת טולדנו ע"ה. בהלוויתה שיצאה מביתה הספידוה הגרב"ד פוברסקי שליט"א מר"י פוניבז´ שעמד על גדלותה, ועל כך שהכל משמים וחיזק את משפחתה וחברותיה. וכך, תוך שירת אשת חיל בנעימה נוגה (כמנהג בני עדות המזרח) ליווה למנוחת עולמים בבית העלמין
מה האינטרס האמיתי והכן להביאו לכאן. האם ניתן להגדיר בכלל את הכרה לעומק של הציבור החרדי כיעד קדוש? מה, למען השם, מחפש ח"כ שמאלני דומיננטי מהעבודה ואידיאליסט בכל ישותו בישיבה החרדית הגדולה בתבל? אבישי פרי הצטרף לביקורו של הח"כ בישיבת מיר, וחזר נפעם (תוכן גולשים)
"עוצמת השנאה בטוקבקים אליה נחשפתי בשעות האחרונות, עוצמת השמחה לאיד, היא בלתי נתפסת, היא כואבת, היא פוצעת. התעוררו נא אחים שלי. השנאה הזו תחזור אלינו כבומרנג. לא נוכל לומר ידינו לא שפכו את הדם הזה... כותבת מתמצית נשמתי, על סף ייאוש, בתקווה לטוב!". א אידישע מאמא כותבת
בלי רגע אחד של התבוננות על זוווית של "חילול-השם" עט אמ-שלם על הטרץ הזה והציגו לראווה לעין כל בלהג אופייני, בכך הוא הצטרף, במעשה נבער זה, לגדולי מסיתי היהדות שבכל הדורות. תמיד ידענו שהאיש לא חכם, בלשון המעטה, היום, אחרי אינספור מהמורות שלא פסח עליהן, אנחנו יודעים בבירור: האיש לוקה בהפרעת ה"בהלה"