אני יהודי ירא ושלם מן המנין. יום אחד חפוץ חפצתי לקיים מנהג ישראל ולשחק שחמט. הלכתי לברסלבר. שאלתיו וכו'. אמר לי: אצלנו גם החיילים הפשוטים קופצים כמו סוסים. בחסידויות זוויל ולעלוב הודיעו לי שלא כדאי לי לשחק איתם כי הם לעולם לא יפסידו, אצלם אם המלך נופל קמים כמה במקומו. עזבתי אותם
קלו כל הקיצים...מאסתי בתפקיד הסנגור! די! אין לי קשר לעובדי האלילים האלה! אין לי קשר למחללי השבת האלה! הם זה לא אני... אני לא חלק מהם! ומועלם לא הייתי... שוליים קיצונים שהורסים כל חלקה טובה. אתם מוזמנים כאן ועכשיו לבחור לכם כל שם אחר שיעלה בדעתכם! רק אל תגזלו את שלנו
המאבק על שבת בקרית-יובל או על מקווה ברחובות, אינו עימות פוליטי או בעל גוון מגזרי, של מגזר כזה או אחר, למרות שנוטה הוא להצטייר כך בעיני לבלרים מקומיים רוויי גחמות. על הצדדים לבחון מהי האמת לאמיתה, ועל פיה לישק ואך על פיה לפעול. יש לחדד את התובנה הזו ואז הכול יראה בפרספקטיבה אחרת
חובה עלינו לנסות להבין (כי לעולם לא "באמת" נבין) את גודל הנסיון. לנסות להבין את המלחמה העזה שהתרחשה במוחו שעה שהוצע לבני אלבז להשתתף בתכנית (תוכן גולשים)
"כל האחרים החושבים את עצמם ללומדי תורה, תורתם אינה אלא מן השפה ולחוץ, הם לא קיבלו את ההשקפה הטהורה והברורה בדרך הנהגת העם הכללית והפרטית. לנו ורק לנו שמורה הזכות בצדק, להביע בעוז את דעת התורה האמיתית, שהיא כפי המסורת הטהורה המסורה בידינו מדורי דורות"
הגולש אפריון חושף: "כל ישיבה אשכנזית המכבדת את עצמה, פותחת לה סניף ספרדי. כך הם מרוויחים. איך משנעים את הבחורים הספרדים הטובים לכיוון הסניפים? בשביל זה יש את – הרשם. מדובר באיש מקצוע לכל דבר. בדרך כלל כמה ישיבות יחד שוכרים במשותף את שירותיו, והוא סוחר בבחורים ומבצע עסקאות אפלות מאחורי גבם"
במקום להתמודד עם הבעיה נפטרו ממנה כלאחר יד ."לא ראית לא כואב". וזה התפוצץ לכל אלה שריחמו עליו ואמרו "לא נורא זה יעבור הוא יגדל ויבין" התפוצץ לכל אלה שהיו נחמדים אליו בזמן שידעו שהוא חולה ושתקו!! ואצלנו זו בעיה גדולה אצלנו לא מדווחים אלא מסתירים, מטאטאים, מכבים שריפות מה לא!!
עלינו לבדוק ולפשפש האם אין כאן יותר מאשר אידיאולוגיה קדושה, אולי יש כאן תבלין זר, העובדה שהקנאות הלוהטת הזו מואמצת רק לצד אחד ומצומצם במפה התורנית, מחייבת אותנו לבדוק, מדוע שאר המצוות הן לא כאלו "פיקנטיות" למאמץ בשריפת צמיגים וחסימת מעוזי תחבורה סואנים
נכון יסודות המדינה רקובים, האידאולוגיה נעלמה ומזמן. הקמת המדינה מושתתת על חוסר ערכים תורת ישראל ומידות, אבל להכריז בוודאות שהצרות הגיעו מעצם הקמת המדינה?! פלא בעיני זה תירוץ עלוב כדי לשכוח את אמיתות הדברים! קודם כל קהילת ניטורי קרתא, לכו תלמדו היסטוריה יהודית
אחרי הניסיון הרע שהיה לי עם החברה ה´כשרה´ שסיפקה אינטרנט במהירות נמוכה, המון תקלות ושירות שלא ראוי לשמו. עברתי לחברה אמריקאית "נט-צח" שמציעה למי שמעוניין באינטרנט מסונן מתכנים שליליים: גלישה מהירה, סינון אוטומטי, מינימום תקלות ומקסימום שירות. הגולש גלשן מפיץ בשורה חדשה
מי שמסייע למציבי המחסומים עובר על כמה וכמה עברות חמורות: פיקוח נפשות, "לפני עור לא תתן מכשול", גזל שינה. אני בעד להציב שלט באותיות "קידוש לבנה" בו מפורש האיסור והבקשה להמנע בכל מצב שהוא מכניסה לשכונה על מנת לכבד את רגשות התושבים הגולש "העולם החרדי" במחאה נוקבת (גולשים)
השינויים בקווי האוטובוסים בגוש דן עזרו לי להבין סוף סוף את הבעיה של העם היהודי. אני מדבר על הנטייה שלנו "לא לשנות". כל השינויים שנעשו בעולם ע"י מדינות ואומות היו הודות להרבה עקביות וסבלנות לא רק של מנהיגיהם אלא גם של העם שעמד מאחוריהם בלי שעון עצר על היד לאמור:"יש לכם שבועיים וחצי לסיים את המלחמה בלבנון!"
כבר שישים ושלוש שנים קשים ומרים חלפו מאז הקמת המדינה הטמאה, שמעשה התועבה של הקמתה בכח הזרוע הוא עבירה על השבועה. עבירה על השבועה עונשה כרת, והוא מפיל צרות קשות ונוראות על כל יהודי ויהודי באשר הוא. אי המחאה של אנשים חרדיים או המתקראים חרדיים, מרבה את חילול ה´ בכך שחרדים משתתפים במעשה התועבה הזה ולא אומרים דבר
יש הרבה "אתונות" סוררות ב-2011, צריך רק לפקוח עיניים, אובייקטיביות ככל האפשר, ולהתבונן: אולי יש כאן מסר צלול, כגון אשר היה השבוע. בלעם אטום היה מהבין שכשניתכות עליו מכות עזות, וניסים מבהיקים נראים לעינו כפתיחת פה האתון, שיד אלוקית נמצאת כאן. אולי יתעשת הציבור הדתי-לאומי ויבין שלא בכדי הדת והמדינה מתנגשים היום חזיתית
כל אדם חובש כיפה מייצג את התורה על כל השלכותיה. החילונים נושאים אל כל חובש כיפה עיניים מתוך תקווה עזה להיווכח בהתנהגות מרוממת. המהלומה הניחתת על ראשם במקרה של מעשה לא ראוי, במקרה שמתברר כי המדובר באישיות רופסת עלובה ובורה - אינה ניתנת לתיאור והנזק לטווח הארוך כלל אינו בר שיעור
מר בלומנטל מצטייר כת"ח הרב בלומנטל. פעם אתה קורא את המאמר ומגלה לפניך ת"ח. פעם אתה קורא את המאמר ומזדעזע לנוכח הטפשות השנאה והרוע שמתגלה בשורות. לדרוך על השני, לזרות מלח על הפצעים, לפתוח פצעים חדשים: הגולש אייל חזן מוחה על מאמריו של הרב יצחק בלומנטל ושל הגולש אבישי פרי
"יקירי צמרת ש"ס! מבקשים אנו בלי צל של פחד, לא לגלוש עם הפחד, לחשוב בצורה שכלית והוגנת, להיות כנים, ולא לגרום להפקרות המילים, הרי כולנו ידענו שיום זה יגיע, אריה דרעי יחזור, וזה לא מפתיע! ועם המצב העלוב של המפלגה, יפה היא השעה!". רות בוארון כותבת על הקאמבק המתוקשר
"פרשיית הכלא? 17 המנדטים? הפיקדון? אולי בגלל שהתקשורת (השמאלנית) חושבת שהגואל הגיע?" אמסלם, או "הרב אמסלם" (אם מה שקראתי על הסמכתו לרבנות נכונים) בשנה שנתיים האחרונות נגע בהרבה נקודות כואבות בציבור החרדי, ובמיוחד בצמרת ש´´ס שדואגים לבנותיהם למוסדות "טובים" ודורשים מהאספסוף ללכת לפחות
וכשהתמונות רצות באתר, ההמונים הבוכים, ליבי מר, כי כמוני כולנו מבינים, עד כמה הפסדנו, ומה אנו מפסידים, כולנו זועקים מרה, כי הלב התעורר קימעה, הזכיר לנו שביחד, נוכל לאחז בעבר, בעבר שנשכח ונעלם, עבר של אידאולוגיה מהנשמה, עם צניעות פנימית, וענווה, הסתפקות במועט, ושאיפות אמתיות
ה"אינטרנט הכשר". נשמע מצוין עד שזקוקים לו. כי חוץ מצמד המילים המוקסמות, שום דבר שם לא כשר: לא השירות, לא המהירות המובטחת, לא המענה האנושי וגם לא הפיצוי המתחייב. אז מדוע בעצם אנחנו שותקים כדגים שנתפסו ב"רשת"? כי אנחנו "עם הדומה לחמור", או כי עדיין אין אלטרנטיבה?