החינוך בראי הפרשה

זריקת הציצית סימבולית לסלקציה מגזרית עדתית

היכולת לא לשפוט רק מנתוני ראיה, הצורך להחשיב את העין כאישות ולא כקולט ידע, עומק מצוות ציצית והבנת חטא המרגלים- בטורו השבועי של הרב אברהם בורודיאנסקי (פרשת השבוע)

ציצית (צילום: שאטרסטוק)

אחת מהתופעות שאנו פוגשים אצל נערים רבים זה הימנעות ממצוות ציצית, והדבר לפלא כי כולם מכירים את דברי הגר"א מווילנה על בכייתו ברגעיו האחרונים בהיפרדו ממצוות ציצית, ועדיין פוגשים נערים רבים שזה הסממן הראשון כמעט בעזיבת היכלי התורה- הציצית מסמלת משהו עמוק לכאורה.

לפני מספר שנים באחד הלילות עצרתי בתחנת הרענון בכביש שש, לפתע ניגש אלי בחור שמראהו איננו של שומר תורה ומצוות וביקש טרמפ להמשך הדרך, צרפתיו בשמחה, במהלך הנסיעה הוא שיתף אותי שהוא בחור ישיבה לשעבר והוא נושא על גבו סיפור חיים מורכב וקשה, שוחחנו ארוכות ונתידדנו, ואז הוא שאל שאלה שלא ציפתי לה "האם לא הפחיד אותך לקחת מי שנראה כמו ערס", השבתי בשלילה והוא המשיך לחקור וסיפר על כל המקומות שהוא נדחה בהם ומהם בעקבות המראה שלו.

לאחר שירד מרכבי שקעתי עמוק במחשבות מי יודע כמה נפשות דחיתי בחיי בגלל מראה, ונזכרתי בסיפור על משפחה שמחשיבה את העצמה מגזע הארי, שהגיעו לבקש שבנם יילמד בישיבה שאני בראשותה, הנושא העיקרי שהעסיק את האמא היה אחוזי העדות והמגזרים פרפריה ומרכז, ועוד ועוד, עד כדי שחשתי בחליה עצומה מהם.

כשהראשל"צ רבה של ירושלים הרב עמר שליט"א ביקר בישיבתנו הוא אמר שהמשיח יבוא מהישיבה שלנו, כי פה מקבלים את כל העדות ללא סלקציה וצבעים, ולכאורה בכל ישיבה אחרת ידחו אותו מסיבות שונות ולו בגלל שהוא יגיע על חמור....

דווקא ציבור שומרי התורה ככל שמגדירים את עצמם יותר ויותר חרדים הם בונים סביבם גדר סלקצית הבוררת ומייצרת אחוזי עדות ומגזר, ואלו שלכאורה אמורים לשדר טוהר המידות מתנהגים הפוך בדיוק בכל מיני תצדיקי שאין לרובם אחיזה במציאות.

הבעיה הגדולה והיא קיימת אצל כולם זה כושר השפיטה שלנו, יש לנו מלאי של הגדרות ותיאורים שביכולתנו לבנות במהירות הבזק פרופיל דמות אדם ולהחליט האם ראוי להיות לידה או לא, האם היא ברמה שלי או שמא תהיה זו פגיעה והנמכת קומה מצידי להתעסק איתה, וכל זה מהחלטה על פי ראייה בלבד.

מעשה ביהודי תלמיד חכם שנקלע בשבת למלון בחו"ל לצרכי רפואה, והיות והגיע ללא הזמנת מקום קיבל חדר ארעי ולא מתוחזק, וגם לסעודות שבת לא היה מקום עבורו, אחד מאורחי המלון שהיה נראה עני מרוד הזמין את מיודענו לאכול עמו בשולחן בשבת קודש, ואכן זכו לקדש את הנשמה יתירה בשלל קדושות והילות, במוצאי שבת ביקש הלה לשלם למארחו על הסעודות אך הוא נעלם, פנה האורח לבעלי המלון וביקש אם ניתן לעזור לו לאתר את אותו בעל חסד שאירח אותו היות ושונא מתנות יחיה והוא רוצה לשלם על הסעודות, צחק בעל בית המלון ואמר לאורח תנוח דעתך מדובר באחד מהעשירים הגדולים פה באירופה, אמר אותו תלמיד חכם לעצמו ולימד מוסר את העם, אני החלטתי שמדובר בעני בגלל המראה שלו, וכל השבת ריחמתי עליו והציק לי שאני אוכל על חשבונו, ברגע אחד של בהירות נודע לי שאני העני ביחס אליו.

צריך להבין איך אנשים גדולים כמו המרגלים בפרשת השבוע, או דור דעה שהוא דור המדבר, רואים דברים ושופטים אותם בצורה מוטעת עד כדי נזק לדורות.

כתוב בפסוק "ויאמר ה' אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל" (במדבר כ"ז, י"ב,)

וראוי להתבונן מהנאמר בפסוק זה, הקב"ה אומר למשה לעלות להר העברים להסתכל על הארץ אבל ו"שמא לא תבוא" תסתכל אבל לא תכנס שם, משל למה הדבר דומה לילד שאומר לו אביו התנהגת כראוי מגיע לך פרס, לוקח אותו אביו לארון הממתקים פותח את הארון ואומר לו תסתכל על כל הממתקים, ואז סוגר את הארון, ואומר לו אתה לא תקבל מהארון כלום רק תסתכל, וכי תעלה על דעתנו מחשבה אפילו לרגע שהאבא הזה נהג  כשורה ? ודאי שלא! אז מה הביאור כלפי משה והקב"ה?

אלא נראה לומר שכנראה קיימת אצלנו טעות בהבנה מהי ראייה אמיתית.

וננסה בס"ד להבין מדברי חז"ל מה זה ראיה ומה זה העין,

ישנם כמה גמרות שעוסקות במהות העין-

גמ'  זבחים קי"ח עמ' ב' נאמר על יוסף "בן פורת יוסף עלי עין" שלא שולטת בו ובזרעו עין הרע וכדברי חז"ל "עין שלא רצתה לזון וליהנות מדבר שאינו שלו תזכה ותאכל בקדשים כמלא עיניה שלה" ע"כ. נמצנו למדים שלעין יש תכונות משל עצמה: "לזון"  "להנות" .

גמ' נוספת בעניין ניתן למצוא בסיפור שחוזר על עצמו כמה פעמים בש"ס (ברכות, שבת, בבא בתרא,), על רשב"י ובנו שיצאו מהמערה וראו אנשים שעוסקים בחיי שעה ונתנו בהם עיניהם ושרפו אותם, עד שיצאה בת קול ואמרה הלחריב את עולמי וכו'  רואים מפה שלעין יש כוח לשרוף, או לשון דומה  הקיימת כל כמה סיפורי חז"ל "נתן בו עיניו ונעשה לגל של עצמות", רואים מפה שלא רק שלעין יש תכונות אלא יש בה גם כוח משל עצמה לפעול בעולם.

יתרה מזאת מצאנו שהעין משקפת בתוכה ומלמדת על תכונותיו של האדם (גמ' בתענית דף כד' עמ' א') "מי שעיניה יפות אינה צריכה בדיקה" העין מלבד תכונותיה וכוחותיה היא משמשת כמראה על מעשיו של האדם,

עוד מצאנו בחז"ל (מסכת בכורות) שרואים בצורת גלגל העין השוואה לרקיע ועוד, רואים שבעין יש ממלכה עצמית עצומה.

אנו רגילים שהעין הוא אבר הנועד לספק את תאוותינו, ומשאלותינו, חושבים אנו שאין בה בעין ממשות משל עצמה, אין בה תכונות ההופכות אותה לאבר בזכות עצמה, ופה היא יסוד הטעות שלנו, חז"ל מלמדים אותנו שהעין יש בה תכונות וכוחות ושיקוף פנימי עמוק, העין היא אבר בפני עצמו, עם חשיבות משלו, ולא סתם סומא חשוב כמת, כי חסר לו את אחד האברים החשובים ביותר ממש כמו המוח והלב, הראיה שהאדם רואה בעין יש לה מטרה בפני עצמה, היא איננה כלי לסיפוקינו, היא מטרה כשלעצמה.

האור החיים על הפסוק מלמד אותנו שבאותה ראיה של משה מלבד כל האמור, היא הייתה ראיה ניסית, מעבר לכוח שיש בעין טבעית, היה זה ראיה בבחינת האור הגנוז, עצם ההתבוננות של משה כשלעצמה היה בה מהלך ועניין, והביאור לזה הוא כדברי חז"ל שהסיבה שאווירה דארץ ישראל מחכים הוא מפני שמשה הביט בה, ואילו היה נכנס אליה לא הייתה חרבה לעולם, וצריך להבין הרי לכאורה אויר הוא דבר שאין בו ממשות, אך מאידך  ברור לנו שלמי שאין אויר איננו יכול לחיות, ולכן לא סתם האוירה דארץ ישראל נעשה ייחודי בעקבות כך שמשה הביט בו, כי כמו שהראיה יש בה עניין בפני עצמו עניין שהוא רוחני  כך מול זה האוויר נעשה מיוחד, כי כעניין הראיה הוא עניין האוויר.

הקב"ה אמר למשה להביט בארץ לא בכדי להגדיל את עונשו, אלא אדרבא כי על העניין הזה של ההבטה משה לא נענש, ואין קשר בין ההבטה בארץ לכניסה לארץ, כי ההבטה בפני עצמה היא התכלית, ולנו קשה להבין עניין זה כי זה כמו ילד שמריח בושם אז הוא מיד פותח את הפקק ושותה מהבקבוק כי איננו יכול להכיל את זה שיש להפריד בין ההנאה של הריח לבין זה שהחומר הזה צריך להגיע למעיו ולספק לו ריגוש גשמי ממשי, משה הביט בארץ וזה היה התכלית בלי קשר לכך שהוא לא נכנס לארץ.

אם הינו  יודעים לתת את הכבוד הראוי למציאות של העין ולראיה  ככלי בפני עצמו ולא רק כספק תוכן למוח וללב הסיפור היה שונה, אנחו נותנים חשיבות לעין רק כי אנו חושבים שהיא אמצעי לספק לנו את התאווה והרצונות, אבל אם נשכיל לתת לעין את הכבוד הראוי לה כאבר חשוב וחיוני וכמטרה בפני עצמו יקל עלינו להכיר בתכליתה ולשמור על ערכה וקדושתה.

העין הוא כלי שאפשר בחשיבה נכונה לכוון את הראיה למה שחז"ל מגדירים "עין טובה" זה תהליך שמחבר את המוח לב ועין יחד, כאשר לכל אחד מהם יש תפקיד חשוב בפני עצמו, הבעיה מתחילה כאשר העין הופך להיות ספק נתונים, ועד שזה מגיע למוח כבר הפה דולף בשטויות, אם נדע לשלוט על תהליך ויסות המחשבה על ידי כל הכלים שיש לנו נוכל לשלוט גם על הדיבור הספונטני שיוצא לנו בלי הכנה.

בפרשת השבוע אנו מצווים על ציצית, מהותה של המצווה היא הכבוד והקדושה שיש לעין בפני עצמו, קדושת העין משפיע על כל קדושת המערכות האחרות שבגוף, כמו קדושת האוזן השומעת.

אך עדיין יש לעיין דלכאורה אנו רואים את הציצית רק בעת התפילה כשאנו מביטים בה, ואם כן מה רווח יש בזה??

מצאתי אבן עזרא בפרשתנו שמבאר את זה באופן נפלא פרק טו פסוק לט

"והנה מצוה על כל מי שיש לו בגד בארבע כנפים שיתכסה בו ביום תמיד, ולא יסירנו מעליו, למען יזכרו. והמתפללים בטלית בשעת התפלה, יעשו זה בעבור שיקראו בקריאת שמע, והיה לכם לציצית, ועשו להם ציצית, רק לפי דעתי יותר הוא חייב להתעטף בציצית בשאר השעות משעת התפלה, למען יזכור ולא ישגה ולא יעשה עבירה בכל שעה, כי בשעת התפלה לא יעשה עבירה. וראיתם אתו - מצוה להיותו נראה. אחרי לבבכם - המתאוה, והעין רואה והלב חומד. והנה יהיה הציצית לאות ולסימן שלא ירדוף אדם אחר הרהור לבו וכל אשר שאלו עיניו." עכ"ל

אכן כך ממש, אין חשש שבתוככי בית המדרש אנשים יביטו בצורה הלא נכונה, החשש הגדול הוא שדווקא שלא ליד הסטנדר יפסלו אלו את אלו ולא בגלל נוסח תפילה, לשם כך אומר האבן עזרא ישנה מצווה להתעטף בציצית כל היום ולא רק בתפילה, דווקא שלא בבית המדרש חובה עלינו להזכיר לעצמנו את מהות הראייה את צורת הראיה כאבר בפני עצמו וככזה המעביר מידע חיוני למוח וללב, ואם העין תהיה רעה אז הלב יהיה רעה מתגאה ומתנשא.

בחטא זה נפלו המרגלים, ודור הבינה של מקבלי התורה, שמיהרו לשפוט לפי נתוני הפשטות של העין ולא במחשבה מעמיקה.

אותם נערים שחוו בישיבות השפלות ופגיעות וחוו סלקציות שונות, הסממן הראשון שהם מפנים אליו עורף הוא הציצית, אותה מצווה שמצווה על רבותיהם (לשעבר) לזכור שהעין זה אבר שראוי להתבוננות ולא לפסול רק בגלל ראיה שטחית של תספורת, צבע, או סוג בד של מכנסיים, זה כנגד זה- אם אנו נתחזק במצוות וראיתם וזכרתם אז אותם נערים יחזר להתעטף בציצית.

הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בפרשת השבוע:

מגדלור לחיים

פרשת אמור עם הרב יצחק דוד גרוסמן • צפו

חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה של מגדל העמק הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן, בפינתו "מגדלור לחיים" ב'כיכר השבת' עם מסר מיוחד מפרשת השבוע • והשבוע: פרשת אמור (יהדות)

כיכר השבת|

שיעור בפרשה

הרב שמואל אברמובסקי בשיעור לפרשת אמור • צפו

הרב שמואל אברמובסקי, ראש כולל אברכים בפתח תקווה, בשיעור מיוחד על פרשת השבוע - פרשת 'אמור' - ספירת העומר, מהות העומר | השיעור נמסר בכל יום רביעי בביהמ"ד "מונקאטש" בפתח תקווה • צפו בשיעור המלא (חרדים)

כיכר השבת|

חיזוק לשבת

הרב רפאל זר בפינה לפרשת אמור • צפו

הרב רפאל זר, ראש מוסדות "קרבנו לעבודתך" ומגדולי מחזירי התשובה, בפינה שבועית ב"כיכר השבת" על פרשת השבוע, מתובלת בדברי מוסר וחיזוק • צפו והתחזקו (פרשת השבוע)

כיכר השבת|

שאלות בפרשה

פרשת 'אמור' עם שוקי סלומון והרב ישי וליס • צפו

מדוע "להזהיר הגדולים על הקטנים" נאמר דווקא בכהנים? מה פירוש "אמור אל הכהנים בני אהרן"? וגם, מה הכוונה "פסקו מלמות"? • הרב ישי וליס, מרצה ב'ערכים' עונה על כל השאלות של שוקי סלומון על פרשת  • צפו (יהדות) 

כיכר השבת|

הפרשה בפרסית

הרב שלמה זביחי בפרסית על 'אמור' • צפו 

רוצים דבר תורה מיוחד לשולחן השבת בביתכם? • פרשת השבוע בפרסית מאת הרב שלמה זביחי, רב יהדות 'משהד' (איראן) ורב קהילת 'תפארת רפאל' • צפו בוורט לפרשת אמור (פרשת שבוע)

כיכר השבת|

ממזרח וממערב

צבי יחזקאלי בפינה על פרשת אמור • צפו

צבי יחזקאלי, הפרשן לענייני ערבים של 'חדשות i24', עוזב את ענייני איראן, החמאס והאיומים על מדינת ישראל ומגיש פינה מיוחדת ב'כיכר השבת' על פרשת השבוע • בפינתו מגלה יחזקאלי בתוך החושך של החדשות את אור התורה והיכן פרשת השבוע נוגעת בלב שלנו • צפו בפינה לפרשת אמור (יהדות)

כיכר השבת|
ש

אלמנה ו-4 יתומים

לעיני הילדים: ר' דורון קרס ולבו נדם

טרגדיה מזעזעת בפתח תקווה: הרב דורון שקד ז"ל בן 37 , אב לארבעה, קרס במפתיע לעיני בני משפחתו ונפטר מדום לב • האלמנה חזרה ברגל במוצאי החג כדי לבשר לילדיה שאביהם נפטר • ארבעה יתומים ואלמנה צעירה וחסרת אמצעים נותרו ללא משענת • המשפחה שרויה בקריסה כלכלית ורגשית (חרדים)

אסף מגידו|מקודם

פרשת אמור

פינתו של הרב יעקב גלויברמן: לכבד באמת – הלקח מימי הספירה | צפו

דווקא בימים אלה, שבהם הקיטוב גואה והמחלוקות רבות כל כך, אנו נדרשים לזכור את הלקח מימי הספירה: לא מספיק לאהוב – חייבים לכבד, להקשיב, לפרגן, ולעצור את השיח הפוגעני. כך נזכה באמת לתיקון – של הלב, של החברה, ושל הדור כולו (פרשת שבוע)

הרב יעקב גלויברמן|

נושא בפרשה

לנפש לא יטמא | האם מותר לכהן להיטמא כדי להחיות מתים?

פרשת השבוע, אמור, עוסקת התורה בדיני הקדושה החלים על הכהנים | מדוע התירו לכהן להיטמא למת מצווה, וכיצד אליהו שהיה כהן נטמא למת? וגם חידושו המבריק של בעל המדרש והמעשה (יהדות, פרשת-השבוע)

כיכר השבת|

מפרשת השבוע

מה הקשר בין אברהם אבינו לקרבן העומר וארץ ישראל? | צפו

בשיעורו על פרשת השבוע - פרשת אמור, מסביר הרב אברהם יוסף שוורץ, מהו הקשר בין אברהם אבינו לקרבן העומר וארץ ישראל? | מהי הסיבה שקרבן העומר היה משעורים, ושתי הלחם בחג השבועות היה מחיטים, ומהו המסר שעלינו ללמוד מכך לחיי היום יום? צפו (יהדות)

כיכר השבת|

נושא בפרשה

אני רק שאלה | האם כהן יכול לעקוף את התור?

פרשת השבוע – אמור, עוסקת התורה בקדושת הכהנים, האם המצווה לכבד כהן היא מהתורה או מדרבנן? ומה הדין אחר חורבן הבית? | האם כהן יכול לעקוף את התור? והאם יש לו זכות קדימה לגשת להיות חזן? (יהדות, פרשת-השבוע)

כיכר השבת|

נושא בפרשה

אבא או אמא - מי גורם לאדם יותר צער בשעת פטירה?

פרשת השבוע, אמור, עוסקת התורה בדיני קדושת הכהנים, מדוע האם מוזכרת לפני האב בטומאת כהן? | האם נשים חיות יותר מגברים ? ועל מי הבן מצטער יותר, על האבא או האמא? | ופירושו הנפלא של הרד"ק בתהילים (יהדות, פרשת-השבוע) 

כיכר השבת|
ש

מעמד היסטורי בטבריה:

הגר"מ זילבר יחתום על 'שטר ויטבסק' להמשכת שפע רוחני וגשמי

מעמד ישועות היסטורי יתקיים בציון הרה"ק מויטבסק ביום ההילולא, א' אייר, בבית החיים העתיק בטבריה • בסיום התפילה יזכיר מרן בפרטות את שמות התורמים ל'קופת העיר', ולאחר מכן יחתום על 'שטר ויטבסק' להמשכת ישועות בדיבור ובמעשה בפועל ממש (חרדים)

בשיתוף קופת העיר|מקודם

נושא בפרשה

"ברוך המקדש שמו ברבים" – האם מברכים בשעה שמוסרים את הנפש?

פרשתנו, פרשת אמור, נאמרו מצוות רבות ובניהם מצוות ‘ונקדשתי’ | מה בין וחי בהם לבין המצוות שעליהם יש למסור את הנפש? | ומה נוסח הברכה שיש לברך בשעה שמוסרים את הנפש והאם יש דעות שאין לברך ברכה? (יהדות, פרשת-השבוע) 

כיכר השבת|

פסיכולוגיה בפרשה

כיצד ניתן לחיות חיי קדושה בעולם חומרי? מסר מפרשת השבוע

מסע מסיפורם של שני בני אהרן אל הנפש המודרנית: כיצד פרשת השבוע מלמדת אותנו להשתחרר מכבלי הפחד, לזהות את הקולות המגבילים בתוכנו, ולבחור בקדושה של חיים אותנטיים מלאי משמעות וערך | מדריך מעשי לפריצת דרך רגשית ולמימוש הפוטנציאל האמיתי שלנו (יהדות)

יוסי עבדו||
1