זה לעומת זה עשה אלוקים

הרגע הקטלני של בלעם הרשע: איך הוא חישב את השעה המדויקת לכישוף?

מחקר מעמיק על סודות הזמנים הרוחניים, חכמת הכשפים הקדמונית, ושיטות הגנה רוחנית בתורה - כיצד צדיקי ישראל למדו להילחם בכוחות הטומאה באמצעות הבנת מערכת השעות הרוחניות והשמות הקדושים? (מגזין, יהדות)

קלל בשעה הידועה לו. איור של בלעם במדבר (צילום: א.ל)

בעולם הרוחני, אין מקרים. כל רגע, כל שעה, כל תנועה בזמן נשלטת על ידי כוחות עליונים עדינים ומדויקים. ואם יש דמות אחת בתולדות האנושות שהצליחה לפצח את הקוד הסודי הזה - זה בלעם הרשע, שעליו העידה התורה עצמה שהיה "יודע דעת עליון".

ה"רגע" החמקמק: כשדיוק פוגש עוצמה

הגמרא במסכת ברכות דף ז' מתארת "רגע" זה כפרק זמן קצר ביותר: "אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה בשעה". זהו רגע כה חמקמק, עד ש"אין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה חוץ מבלעם הרשע". תמוה הדבר: בלעם, ש"דעת בהמתו לא הוה ידע" כיצד ידע "דעת עליון"? הגמרא עונה ש"מלמד שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקב"ה כועס בה". זוהי נקודת המפתח לכוחו של בלעם – לא ידע כללי אלוהות, אלא ידע לנצל את הרגע המדויק ביותר שבו ה' כועס, ומכאן יכל לכוון את קללותיו בדייקנות.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

הגמרא במסכת ברכות חושפת לנו את אחד הסודות העמוקים ביותר של בריאת העולם. "דתניא ואל זועם בכל יום, וכמה זעמו? רגע וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה בשעה, וזו היא רגע, ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה חוץ מבלעם הרשע". כלומר, מדובר על רגע של כ-0.061 שניות בלבד - הרגע היחיד ביום שבו הקב"ה כועס, והמכשף שיצליח לכוון אליו יכול לפעול את פעולתו הרעה.

אך איך בדיוק הצליח בלעם לחשב את הרגע הזה? המחקר החדש של הרב תורג'מן חושף לנו שיטות מתוחכמות שבלעם השתמש בהן. על פי מחקרו ב"צרור החיים", בלעם לא הסתפק בחישוב הרגע הקטלני. הוא פיתח מערכת שלמה של "שעות הכשפים" - מפת דרכים רוחנית שמורה בדיוק מתי ואיך לפעול.

המקובל הרב יהודה אהד תורג'מן (צילום: יוסי עבדו)

החוכמה הכפולה: "זה לעומת זה עשה האלוהים"

העיסוק בחוכמת הכשפים, מנקודת מבט קדושה, מדגיש עיקרון יסודי: "כי גם את זה לעומת זה עשה האלוהים". כלומר, כשם שיש שימוש בכוחות מסוימים לצד הטומאה, ניתן להשתמש בידיעה זו כדי לפעול בצד הטהרה. הדבר אינו זר לרבני ישראל. רבי יוסף אבן ציח זצ"ל חזר והדגיש את חשיבות ידיעת סודות הכשפים לעבודת ה' ולעבודת הייחוד, בניגוד לדעה הרווחת שעיסוק בכך עלול לפגוע באמונה התמימה. הוא אף כתב ש"כשיודעים את זה, אזי עבודת הייחוד נעשית מושלמת יותר וקשורה יותר בלב האדם". הרב תורג'מן מביא בספרו גילוי מדהים מתוך כתבי היד העתיקים: "הנה רבנו הגדול זיע"א, בחיבור זה מביא את שעות שהיו ידועים למכשפים, והם נתונים לך, למען ידעו כיצד לטפל ולבטל את הכשפים". המחקר חושף שבלעם החזיק בידיו טבלאות מדויקות שפירטו את השמות הרוחניים המשלטים בכל שעה, את הפעולות המותרות והאסורות בכל זמן, ואת השיטות לכיוון הרגע המדויק.

עניין מפתיע במיוחד: גם צדיקי ישראל היו צריכים לדעת את חכמת השעות הרוחניות. כפי שכותב הרב תורג'מן: "והצורך בידיעת ביטול כשפים, ושעות המכשפים היא חשובה... ולכן ידיעת מערך השעות של הכשפים, היא חיונית עד מאוד (הרב ציאח זעי"א).התורה מספרת לנו שמשה אמר ליהושע: "ויֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהוֹשׁעַ בְּחַר לָנוּ אֶשִׁים וְצא הלחם בעמָלֵק". רש"י מביא שני פירושים מרתקים: "גיבורים ויראי חטא שתהא זכותן מסייעתן" או "בחר לנו אנשים שיודעין לבטל כשפים, לפי שבני עמלק מכשפין היו".

מלחמת עמלק: מלחמה רוחנית של כשפים

הבנת סודות הזמנים והכשפים אינה נחלתם של מכשפים בלבד, אלא כלי חיוני גם למי שעוסק בצד הקדושה. הפרשה מתארת את מלחמת עמלק כמלחמה שיש בה מימד רוחני עמוק. רש"י מפרש את דברי משה ליהושע: "בחר לנו אנשים" – "שיודעין לבטל כשפים, לפי שבני עמלק מכשפין היו". מכאן למדים שזו הייתה "מלחמת כשפים". משה רבנו, שהיה בעל כוח ועוצמה גשמית אדירה, בחר להילחם בעמלק דווקא בדרך רוחנית, והדריך את יהושע למצוא "חכמים שיודעים לבטל כשפים". הצורך בידיעת ביטול כשפים ו"שעות המכשפים" הוא "חשובה, וחיונית עד מאוד", ובפרט ל"אנשים" – בעלי כוח ועוצמה. אף הסנהדרין היו חייבים לדעת כיצד לעסוק בכשפים ולבטלם.

הגמרא מספרת לנו על הסימנים החיצוניים שבלעם הבחין בהם. "ואימת רתח, אמר אביי בהנך תלת שעי קמייתא, כי חיורא ברבלתא דתרנגולא, וקאי אחד כרעא". אביי מספר שבשלוש השעות הראשונות של היום, כאשר רואים תרנגול לבן עומד על רגל אחת - זהו הסימן שהרגע הקטלני מתקרב.

ה"מאדים" בצד הטהרה: שימוש נצרך בשמות הטומאה

הרב מבאר ש"כל מה שיעשו המכשפים מכחישים פמליא של מעלה, יעשו המאדים בצד הטהרה". הדבר מותר ונלמד מ"מעשה ספר יצירה וצירופו". אנו מוצאים כיצד חכמים כגון הרמ"ז (רבי משה זכותא), בספרו "שורשי הסודות", ציין שמות פועלים בשעות, שהם "ממש שמות מקבילות למה שהובא הכא בשם אותו מכשף", ואף הורה לציין אותם בקמיעות מסוימים. הדבר מעיד על הצורך בשימוש זה, ועל כך ש"השימוש הזה הוא נצרך", ושלולא ידע זו, "לא יכול הניזוק להיוושע ויישאר בצרתו". כמו כן, מרן השולחן ערוך התיר "לשאול מן השד, מה שמותר בחול מותר בשבת", ואף ניתן לדרוש מחיר מופקע על פעולות והשבעות שדים ושרים של מעלה.

הרב תורג'מן מביא בספרו את הטבלאות המלאות של "שעות הכשפים" מארבעה מקורות עתיקים. בשעות היום, לכל שעה יש שליטה רוחנית שונה. בשעה 6:00-7:00 שולט השר "לביקס" ובה עושים קמיעות לביטול לשון הרע. בשעה 7:00-8:00 שולט השר "ירוף" ובה מתפללים המלאכים. בשעה 8:00-9:00 שולט השר "נחיל" ובה מתפללים כל מיני עופות. כך זה ממשיך במשך כל היום, כאשר לכל שעה יש את התכונות הייחודיות שלה.

גם בשעות הלילה יש מערכת דומה. בשעה 18:00-19:00 שולט השר "אדני" ובה עושים קמיעות לשירים. בשעה 19:00-20:00 שולט השר "אריג" ובה מתפללים הדגים. בשעה 20:00-21:00 שולט השר "אנדי" ובה עושים מעשה האש. כל זה מתבסס על הבנה עמוקה של המערכת הרוחנית שמנהלת את העולם.

צילום של כתב היד. מתוך ספר צרור החיים (צילום: יוסי עבדו)

ההבדל בין הצד הקדושה לטומאה

הרב תורג'מן מדגיש נקודה חשובה: "העיסוק בחכמה זו של הכישוף, לא הייתה זרה לרב, ובפרט חשיבותה נשנתה במשנת הרב ציאח זיע"א פעמים רבות במשנתו ובספריו". המחקר חושף שיש הבדל מהותי בין השימוש במידע הזה. בצד הטומאה, מכשפים משתמשים בזה לרעה, ואילו בצד הקדושה, מקובלים משתמשים בזה להגנה ולריפוי.

דוגמה מרתקת לכך היא הרב משה זכותא זעי"א, שעליו מספר הרב תורג'מן: "ולפלא לא יחשב בעיני, שראיתי שאדונינו הגדול הרמ"ז הלא הוא רבי משה זכותא זעי"א... וכתב ספר שורשי השמות... ובתוכו שער ההכנה, דהיינו המדריך הפרקטי והמעשי לעשיית קמיעות ופעולות". המחקר מגלה שהמקובלים הקדושים השתמשו באותן שעות בדיוק כמו המכשפים, אך למטרות הפוכות לחלוטין.

חכמת הכשפים וסודות הזמנים הם חלק עמוק ומורכב מהתורה ומהעולם כולו. הבקיאות בהם נצרכת כדי להילחם ביעילות כנגד כוחות הטומאה, ואף לחיזוק עבודת הייחוד. עם זאת, הכותב מדגיש כי "עבודה זו לא מתאימה לכל אחד, אלא גם לא לגדולים שבדור, אלא לאנשים מסוימים מאוד שנועדו לכך, ועברו דרך מסוימת". באופן כללי, "שומר נפשו ירחק מזה". רק בצד הלימוד והבקיאות – זו חוכמה שיש צורך לדעתה, כחלק מהבנת "סתרי פעליו" של הקב"ה.

הרב תורג'מן מזכיר את דברי הגמרא: "כשפים הרי הם כהלכות שבת, יש מהם אסור וחייב מיתה, יש מהם פטור אבל אסור, ויש מהם מותר לכתחילה". זה אומר שגם בימינו יש מקום לידיעה הזו, אך רק במסגרת הולכת ומוגבלת של הגנה רוחנית, קמיעות לבריאות, וביטול כשפים וקללות.

בסופו של דבר, בלעם הרשע הוכיח לנו שהבנת מערכת הזמנים הרוחניים היא כוח אדיר. הוא השתמש בכוח הזה לרעה, אך הידיעה עצמה היא חלק מהתורה ומהבריאה. כפי שכותב הרב תורג'מן: "ידיעת סוד הכשפים היא חיונית מאוד בעבודת ה', והיא מסייעת בעבודת הייחוד של ה'". הרגע הקטלני של בלעם הרשע מזכיר לנו שבעולם הרוחני, כל שנייה חשובה. השאלה היא איך אנחנו בוחרים להשתמש בידיעה הזו - לטוב או לרע.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

מקורות וקרדיטים: הרב יהודה אהד תורג'מן, "צרור החיים" של רבי יוסף אבן ציאח זעי"א, מכון חכמי ירושלים והמערב | גמרא ברכות דף ז' | רש"י על שמות י"ז ט' | ספר "שורשי הסודות", " ו"שורשי השמות" לרבי משה זכותא זעי"א | כתבי יד עתיקים מספר "יסוד עולם" | ספר "קדושת יצחק" לזקן המקובלים רבי יצחק כדורי זעי"א  

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (67%)

לא (33%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

1
מרתק
רחל

אולי גם יעניין אותך:

עוד בפרשת השבוע: