עשרת הדברות בפרשת השבוע? / עמירן דביר

״וידבר ה׳ אל משה לאמר, דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם, קדושים תהיו כי קדוש אני ה׳ אלוקיכם״

מלשון הכתוב ״דבר אל כל עדת ישראל״ - מתוספת המילה ״כל״, לומד רש״י שנאמרה פרשה זו ב״הקהל״, לכל העם., כלומר שנצטוו כל בני ישראל להתאסף ולשמוע את הדברים מפי משה עצמו.

שלא כשאר הפרשיות, שם חלק מהעם היו נשארים באהליהם, בהמשך היו יכולים להשלים את החסר מפי אחרים ששמעו את אותם הדברים מפי משה.

צריך להבין, מדוע הקפיד הקב״ה דווקא בפרשה זו שיהיו כל ישראל ללא יוצא מן הכלל, שלא כבפרשיות אחרות.

רש״י הקדוש מסביר שפרשה זו מיוחדת כיוון ש״רוב גופי תורה תלויין בה״,.

בפרשה זו כתובים עניינים בסיסיים שאין בשאר פרשיות אחרות.

רש״י סתם ולא פירש את דבריו.

2:

ב״מדרש תנחומא״ מסביר שפרשה זו מיוחדת וצריכה להאמר ב״הקהל״, כיוון ש״עשרת הדיברות״ מוזכרות בה.

בעשרת הדברות כתוב: ״אנוכי ה׳ אלוקיך..״ - בפרשה זו כתוב: ״אני ה׳ אלוקיכם..״

בעשרת הדברות כתוב: ״לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני..״ - בפרשה זו כתוב: ״אל תפנו אל האלילים ואלוהי מסכה לא תעשו לכם..״.

בעשרת הדברות כתוב: ״לא תישא את שם אלוקך לשוא״ - בפרשה זו כתוב: ״לא תשבעו בשמי לשקר..״

בעשרת הדברות כתוב: ״שמור את יום השבת..״ - בפרשה זו כתוב: ״את שבתותי תשמורו..״

בעשרת הדברות כתוב: ״כבד את אביך ואת אמך..״ - בפרשתנו כתוב: ״איש אמו ואביו תראו..״.

בעשרת הדברות כתוב: ״לא תרצח״ - בפרשתנו כתוב: ״לא תעמוד על דם רעיך..״.

בעשרת הדברות כתוב: ״לא תנאף״ - בפרשתנו כתוב: ״מות יומת הנואף והנואפת״.

בעשרת הדיברות כתוב: ״לא תגנוב״ - בפרשתנו כתוב: ״לא תגנובו״.

בעשרת הדברות כתוב: ״לא תענה ברעך עד שקר״ - בפרשתנו כתוב: ״לא תלך רכיל בעמך״.

בעשרת הדברות כתוב: ״לא תחמוד״ - בפרשתנו כתוב: ״לא תעשוק את רעך ולא תגזול״.

בעשרת הדברות כתוב ״ויחן שם ישראל כנגד ההר״ - כאיש אחד בלב אחד, כך בפרשתנו נאמר: ״דבר אל כל עדת בני ישראל״, כולם צריכים להיות נוכחים ,כדי לשמוע את דברי משה ישירות מפיו.

3:

יש מפרשים שמוצאים את דברי רש״י: ״רוב גופי תורה תלויים בה״ - בפסוק: ״ואהבת לרעך כמוך״.

ידועים דברי רבי עקיבא: ״זהו כלל גדול בתורה״.

בגמרא מופיע מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי וביקש ממנו: ״גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת״, דחפו שמאי באמת הבנין שבידו.

בא לפני הלל, גייר אותו ואמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור״.

מגמרא זאת אפשר להבין שהלל סבר ש״ואהבת לרעך כמוך״ הוא הבסיס לכל התורה.

כנראה ששמאי סבר שאין מציאות כזו ללמוד רק את החלק בתורה שמדבר על ענייני ״בן אדם לחברו״, ללא ללמוד את ענייני ״בן אדם למקום״.

לעומת זו, הלל כנראה סבר שמצוות ״ואהבת לרעך כמוך״, אינה שייכת רק לעניינים של ״בן אדם לחברו״, הוא הבין שהיא בסיס חשוב והכרחי גם לעניינים של ״בן אדם למקום״.

אולי זאת הסיבה שהסכים הלל לגייר את אותו אחד.

אולי צריך לומר ששמאי חלק על הלל ולא סבר שמצווה זו קשורה לחלק של בין אדם למקום, אלא שייכת רק לבן אדם לחברו, לכן סרב לגיירו.

4:

לאותו גר היתה בקשה יוצאת דופן שנראית מוזרה, ללמוד את כל התורה על ״רגל אחת״.

אם הגמרא מזכירה את בקשתו, כנראה שמרומז בה משהו חשוב.

חשבתי לומר, שאולי כוונתו של אותו גר במילים ״רגל אחת״, היתה ל״לוח אחד״ משני לוחות הברית, הלוח של ״בין אדם לחברו״.

מצאתי גם שבשפת האתב״ש (האות א׳ מול האות ת׳, האות ב׳ מול ש׳ וכן הלאה)

רגל - גרך.

אולי רומז לו אותו גר שהוא רציני בכוונתו להתגייר.

5:

ה״חפץ חיים״ זכר צדיק לברכה, לקח כמשימת חייו להלחם בתופעת ה״לשון הרע״ ו״רכילות״ שהרסו כל חלקה טובה בישראל, גם אז וגם היום.

הנה הדברים שכתב הרב זליג פליסקין בהקדמת הספר ״נצור לשונך״ שכתב ה״חפץ חיים״ זצ״ל.

״הלשון הרע הנה השורש לפגעים חברתיים רבים, היא גורמת לפרוד ומחלוקת, צער ועוגמת נפש בין בני אדם, מביאה אל קיצם קשרי נישואים ומטילה שינאה בין ידידים.

שנאת חינם קנאה ומדון מתפשטים באמצעותה כמו מחלות באמצעות חיידקים וזיהום.

בגלל רכילות, מאבדים אנשים את משרתם ומקור פרנסתם ואין זו גוזמא לומר כי היא ממיתה חיים בטרם עת.

למרבה הפלא, עוצמת ההרס והחורבן הבאים בעטיה של הלשון הרע ידועה ומוכרת לכל ואף על פי כן אין הלשון נרתעת.

תמיד מוצאים תירוצים והיתרים להצדיק את הרכילות, ״אמרתי זאת רק בצחוק״, ״זה לא פוגע בו״, ״זה לא ממש לשון הרע״, ״ממילא כולם יודעים על כך״ ועוד כהנה וכהנה אמתלות לרוב, הבאות להשקיט מצפון נוקף ולהתיר מילים אסורות.

מציאות מרה זאת היתה לנגד עיניו של ר׳ ישראל מאיר הכהן״.

6:

״לא תלך רכיל בעמיך״.

יש רעיון יפה שמובא ב״בעל הטורים״ ובספר ״הרוקח״ (ר׳ אלעזר מגרמייזא).

המילה ״בעמיך״, כתובה בפרשתנו בכתיב מלא, עם האות יו״ד.

בדרך כלל כתובה מילה זו בכתיב חסר - בעמך.

תוספת האות יו״ד - בגימטריה 10, באה ללמדנו שההולך ״רכיל״, עובר על כל עשרת הדברות.

בברכת שבת שלום

עמירן דביר (דבורקין) הלוי.