מסופר על הצדיק רבי זושא מאניפולי זצ"ל, שנכנס לבית הכנסת בערב יום כיפור לתפילת "כל נדרי" וראה את הציבור כולו מלא בהתלהבות עמוקה, כאשר דמעות זולגות על לחי המתפללים. הוא נשא תפילה למרום: "רבונו של עולם, אילו לא היו חוטאים בניך, אימתי היית שומע תפילות נלהבות כאלה? רואה אתה איפוא שמהחטאים והעוונות שלהם יצא דבר טוב, ובשביל זה בלבד ראוי שתסלח לעמך...".
לכל יהודי יש קשר עם אלוקים, קשר פנימי ועמוק הקיים לנצח בין נשמות ישראל לבין מקורן האלוקי. הניצוץ האלוקי בנשמתו של כל יהודי נותר זך, טהור ונשאר לא פגוע, גם אם האדם חוטא ועובר עבירות. אין כוח בעולם שיכול לשבור את הקשר הזה, ולכן יהודי לא יכול להיפרד מאלוקים לעולם.
יום כיפור הוא יום של כפרה בין אדם לאלוקים, אך חשוב להבין שיום הכיפורים אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחברו, עד שיבקש סליחה מאותו אדם.
שנכתב ונחתם כולנו לשנה טובה ומתוקה.