1.
היעב"ץ בסידורו בית יעקב מחדש: יש להבדיל בין שבת לחול גם בלימוד התורה – בחול לומדים בעיון ובעומק, אך בשבת הלימוד בתענוג. הלומד בשבת בעיון – כביכול ממעט מעונג שבת.
2.
ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ אמר : כל עמלכם – בין במסחר, באכילה ושתייה – יהיה לשם שמיים. אפילו דבר רשות, יעשה לצורך עבודת הבורא, ככתוב: אם בחוקותי תלכו, כלומר – גם ההליכה כל עמלכם בענייני חול יהיו בחוקותי, ובכל דרכיך דעהו.
3.
כתב הרבי ר' יהונתן (תפארת יהונתן): מלאכים נקראים "עומדים" כי אינם צריכים עמל. האדם – נקרא "הולך", כי הוא עמל ויגע למרות שאינו מבין את טעמי המצוות, ולכן שכרו גדול יותר. זהו אם בחוקותי תלכו – עמל במצוות כחוקים, בלי טעם.
4.
ברש"י: הוו עמלים בתורה לשמור ולקיים. חסיד התאונן לרבי מקוצק שהוא מתאמץ להיות למדן ואינו מצליח. ענה הרבי: אין מצווה להיות למדן! ואם כתוב ישעיה (א יז) 'למדו היטב', מיד מפרש רש"י "היטב – להטיב", שהכוונה לא לדעת היטב, אלא לדעת להיטיב, לעשות מעשים טובים.
5.
החפץ חיים דרש: התורה מבטיחה שכר על עצם העמל – וזה מראה קדושתה. בעולם – אין שכר על עמל ללא תוצאה. רק בתורה, גם אם לא הבין ולא הגיע לתוצאה – מקבל שכר. אנו עמלים ומקבלים שכר, על עצם העמל.
6.
כותב הגר"ח קנייבסקי (טעמא דקרא): כאן לא כתובה ברכת עושר אלא ונתנה הארץ יבולה, כי מדובר בתלמידי חכמים. להם הברכה היא – שיהיה להם די צורכם ולא יותר, כדי שלא ייטרדו מתלמודם. בפרשת כי תבוא, מדובר בכלל ישראל – לכן שם יש ברכת עושר.
7.
ברש"י: ואם לא תשמעו לי – להיות עמלים בתורה. שואל הרבי מקוצק: אם פשפש ולא מצא, איך יתלה בביטול תורה? אלא, עצם זה שאינו רואה חטא – זה עצמו עונש על ביטול תורה, שמסמא את עיניו.
8.
רבי משה גרינוולד, בעל ערוגת הבושם, היה מסתגר בבקתה ביער לעמול בתורה. תלמידיו השאילו ממנו ספר ולאחר זמן השיבו לו אותו בדיוק בשעה היעודה, אך הוא הקפיד: ווי אזוי פארלערנט מען זיך נישט?! – אם הייתם באמת עמלים, הייתם מאחרים... איך הצלחתם כך לדייק?
9.
אם בחוקותי – ביארו בספרים לשון חוק, כי עמל התורה בתחילה בלי טעם. יש הסתרות, קושי, "ליגמר אינש והדר ליסבר". רק אחרי עמל באה הבנה. לכן התורה כינתה זאת "חוק".
10.
רבי יואל מסאטמר היה מתנמנם על כיסאו ולא במיטה. כששאלו הרופאים, ענה: שינה – הוא גזלן שגוזל זמן תורה. אם נרדמים מחוסר ברירה – אנוסים. אך להניח עצמו מרצון לגזלן – זו לא שמענו.
0 תגובות