הפרשת חלה – בין הלכה למנהג
בפרשת השבוע, שלח - אנו מצווים על מצוות הפרשת חלה – מצווה מהתורה להפריש חלק מכל מאפה מחמשת מיני דגן, ולהקדישו לכהן שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה. אלא שבימינו, בשל טומאתנו, לא ניתן לאכול את החלה בטהרה – ולכן נוהגים לשרוף אותה כדין חלה טמאה.
מן התורה, אין שיעור קבוע להפרשה – אפילו כגרגר שעורה פוטר את העיסה. אך חכמים תיקנו שיעור: אדם רגיל מפריש 1 מתוך 24, ואופה שמוכר מפריש 1 מתוך 48. כך פסק השולחן ערוך (יו"ד שכב), והרמ״א הוסיף שבזמננו, כשאיננו נותנים לכהן את החלה, די להפריש "משהו", אך המנהג הוא לקחת כזית.
בספר 'חרדים' (בהקדמה למצוות התלויות בארץ) מסופר כי בערב פסח ראו קבוצת אנשים סופרים את המצות כדי להפריש אחת מתוך 48. כששאלו אותם מדוע לא מסתפקים ב"כלשהו" כמו כל השנה – לא ידעו להשיב. בעל החרדים ואחרים, פנו לשאול את המבי"ט (רבי משה מטראני) אם יש הבדל בין חלת פסח לשאר השנה. תשובת המבי"ט, בשם רבו רבי יעקב בי רב – הייתה ברורה: ההלכה למעשה היא שהשיעור בזמננו הוא "כלשהו", ולכתחילה.
מכאן אנו למדים שגם בזמננו, ואף בפסח, אין צורך בחישובים – די בהפרשה קטנה, והמצווה מתקיימת כהלכתה.
הפרשת חלה על פי הסוד
בספר חרדים לא נמסר מיהם אותם "קצת בני אדם" שביקשו להפריש אחד ממ"ח, ולא פורט מה גרם להם לנהוג כך. אך נראה שמנהגם נבע מדברי האר"י הקדוש (שער המצוות, פרשת שלח), שכתב: "אין לסמוך על המקילין להפריש כל שהוא, אלא צריך להיזהר להפריש כשיעור האמיתי – אחד ממ"ח חלקים – על פי הסוד".
גם בכף החיים (או"ח סימן רמ"ב ס"ק כד), הביא את דברי האר"י והוסיף: "אף שבזמן הזה החלה נשרפת, אין להקל בהפרשת כלשהו. יש להפריש כשיעור של אחד ממ"ח, כפי הסוד. ולפחות, כשאדם רוצה ליטול רשות מאשתו לקיום המצווה, יפריש כשיעור זה – וכן טוב שתעשה האישה כן בימים נוראים וכדומה, כדי לקיים את המצווה בשלמות".
אולם החיד"א העיר בברכי יוסף (יו"ד שכב): "אמנם כך כתב האר"י, אך לא ראיתי ולא שמעתי חסיד שנוהג כן בדורנו".
ה"בן איש חי" מביא את דברי החיד"א, ומוסיף שמומלץ להפריש כשיעור זה לפחות פעם בשנה: "בזמן הזה שהחלה לשרפה, אין לה שיעור, אך טוב שאדם יפריש פעם בשנה אחד ממ"ח, ויעשה זאת בעצמו, כתוספת זכות – במיוחד לפני יום הכיפורים".
מדבריו משתמע כי דווקא האיש יפריש את החלה ולא האישה – משום שמדובר בהנהגה לפי סוד, ואינה קשורה לחיוב המצווה כשלעצמה. אך לעומתו, כף החיים סבר שגם האישה יכולה לנהוג כך בזמנים מיוחדים.
ולסיום, נציין להכרעתו של הגרש"ז אויערבך זצ"ל במעדני ארץ סוף מנחת שלמה שכתב:
"בזמן הזה, שהתרומה והחלה אינן נאכלות – אין להפריש שיעור של אחד ממ"ח אלא מקובלים ויודעי ח"ן, ולא סתם אנשים"
0 תגובות