1:
״ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה״.
הדרך הקצרה ממצרים לארץ ישראל היתה דרך מקום שנקרא ״ארץ פלשתים״, רצועה צרה וארוכה בדרום מערב ארץ ישראל, כנגד אורך הים שבמערבו.
עם ישראל שרק לא מזמן נעשו בני חורין לא יכלו עדיין להתמודד במקרה ויגיעו לסיטואציה של מלחמה בפלשתים ואכן היה סיכוי שזה עלול לקרות במקרה ועם ישראל יעברו שם.
מצב שכזה עלול להוביל את ישראל לחזור למצרים.
את זה רצה הקב״ה למנוע, לכן ציוום ללכת מהדרך המפותלת והארוכה.
ה״חזון איש״ שואל, הרי כתוב בפרשת ״שמות״ שהקב״ה מתגלה למשה במעמד ה"סנה הבוער״ ובין שאר הדברים אומר לו את שיקרה בעתיד: ״תעבדון את האלוקים על ההר הזה״, משמע שהר סיני היה מיועד כבר מלכתחילה לקבלת התורה, אך מתחילת פרשתנו משמע שעם ישראל עברו משם בגלל הפחד מפלשתים וללא קשר להר סיני כמקום קבלת התורה.
מסביר החזו״א שכנראה בגלל הטעם של ״פן ינחם העם״ אכן נבחר הר סיני ולולא סיבה זו היו מקבלים את התורה בארץ ישראל, או שהיה הקב״ה קודם מכניסם לארץ ישראל ואח״כ מוציאם לכיוון הר סיני לקבלת התורה.
2:
ישראל מגיעים למצב קשה בעומדם צמוד לים סוף בעוד המצרים מגיעים אליהם במהירות, חרדה גדולה תוקפת אותם.
״ויאמר משה אל העם אל תיראו, התיצבו וראו את ישועת ה׳ אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותה עוד עד עולם״.
בירושלמי במסכת תענית כתוב: ״תניא, ארבע כתות נעשו לאבותינו על הים, אחת אומרת ניפול לים, אחת אומרת נחזור למצרים, אחת אומרת נעשה עמהם מלחמה ואחת אומרת נצווח כנגדן.
זו שאמרה ניפול לים אמר להם משה ״התיצבו וראו את תשועת ה׳״.
זו שאמרה נחזור למצרים אמר להם ״כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם״.
זו שאמרה נעשה עמהם מלחמה אמר להם, ״ה׳ ילחם לכם״.
וזו שאמרה נצווח כנגדן אמר להם ״ואתם תחרישון״.
ארבע דעות חלוקות של בני ישראל עוד בטרם נהיו ממש לעם, ובטרם נכנסו לארץ.
על זה אמר ״קהלת״: ״אין חדש תחת השמש״.
למרות שזמן קצר רק חלף משפסקו להיות עבדים במצרים, שהגיעה לפתחם בעיה קיומית, העדיפו חלקם להלחם, חלקם להתפלל, חלקם לחזור מצרימה על כל המשתמע מכך וחלקם ליפול לים ביאוש, אכן אין חדש תחת השמש.
3:
לאחר קריעת ים סוף ו״שירת הים״ כתוב: ״ותקח מרים הנביאה אחות אהרון את התף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות, ותען להם מרים שירו לה׳ כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים״
וקשה, מדוע כתוב ״ותען״ הרי לא מוזכר שמישהו שאל אותה שאלה?
עוד קשה, מדוע כתוב ״להם״, הרי לכאורה מרים שרה לנשים, והיה צריך להיות כתוב ״ותען להן״?
בעקבות מצבם החדש של עם ישראל כבני חורין והליכתם לקראת הר סיני וקבלת התורה, אסף משה את עם ישראל ושר איתם ביחד את שירת הים, כהודיה על הצלתם ועל הזכות לקבל את התורה הקדושה.
כשראו הגברים שמרים מתחילה לעשות ״שירת הודיה״ משלה לנשות ישראל פנו אליה בשאלה.
הרי בסיס השמחה הגדולה של עם ישראל הוא הליכתם לקראת קבלת התורה שעליו נשות ישראל לא מצוות, ושאלו אותה על מה בדיוק היא הולכת לשיר??
לפי זה מובן מדוע כתוב: ״ותען להם״ - ענתה על שאלה זו, וענתה להם, לגברים, לא להן.
וכך ענתה להם מרים: ״אשירה לה׳ כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים״.
לכאורה קשה, מה אשם הסוס שמגיע לו לטבוע, הרי האשם העיקרי הוא הרוכב.
אלא שמאותו שורש שהסוס נענש בגלל שעזר לרוכב, זוכה אשה לשכר על זה שעוזרת לבעלה לשבת וללמוד תורה.
על דבר זה שכרן של הנשים גדול מאד.
אם כן אכן ראויה היתה מרים לשיר ביחד עם נשות ישראל הצדיקות על הליכתן לקבלת התורה.
לפי דברים אלו נוכל להבין את האמור בשיר השירים: ״כסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי״.
זהו אחד השבחים המיוחדים של נשות ישראל הצדיקות בתמיכתן בלימוד התורה של בעליהן ואכן תקבלנה על זה שכר ממש כאילו למדו הן בעצמן תורה.
בברכת שבת שלום
עמירן דביר (דבורקין) הלוי
0 תגובות