לאחר חטא העגל מספרת התורה שמשה רבנו קבע את מושב אוהלו מחוץ למחנה. אך קביעת האוהל מחוץ למחנה לא הספיקה אלא נאמר "הרחק מן המחנה".
מדוע היה צורך מעבר ההוצאה של המחנה גם להרחיק אותו?
כאשר העבירו את רבן גמליאל מנשיאותו, הועבר גם שומר פתח בית המדרש שמנע כניסתם של תלמידים שאין תוכם כברם. לאחר העברתו נחלקו בגמרא האם התווספו ארבע מאות ספסלים או שבע מאות ספסלים!
וצריך לשאול כמה שאלות: איך השומר ידע מי תוכו כברו או לא? אם רוצים לתאר שהתלמידים יכלו להיכנס – למה סופרים כמה ספסלים נוספו? צריך לומר כמה תלמידים נוספו?
אלא הסיבה להרחקה היא המבחן עצמו – עד כמה האדם מוכן להתאמץ כדי ללמוד ולהתעלות.
השומר בבית המדרש רק שימש בעוד מכשול שצריך לעבור כדי להראות רצינות. הלל הזקן לא נתן למכשול כזה לעצור אותו ונקבר תחת השלג הקר.
כך גם ההוצאה של אוהל מועד לא הספיקה אלא גם התבצעה הרחקה כדי לראות שאכן האדם הוא מבקש השם.
שנזכה לראות ולהבין שגם האתגרים בחיים שלנו נועדו לחזק את הקשר שלנו עם בורא עולם.
0 תגובות