
לא משנה כמה מנות גורמה יש בעולם, כמה שפים טובים יכינו את המנות המפתיעות והמיוחדות ביותר, עדיין השניצל ינצח ברוב המקרים בקהל הרחב. לעשות שניצל זה כביכול פשוט ועדיין יש שניצל מעולה ושניצל של צהרון... האלבום החדש של נפתלי קמפה "עד שיבוא משיח", הוא שניצל מעולה ממש, כזה שאני מוכן לאכול כל ארוחת צהריים. יותר מדויק שניצל בחמישה טעמים, עדיין שניצל אבל עם גיוונים כיפיים במיוחד. אין הפתעות גדולות אבל זה הכוח שלו. מנה בטוחה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
"עד שיבוא משיח" על 11 שיריו, הוא אלבומו החמישי המקורי של קמפה (שמיני אם מחשבים גם את אלבומי המחרוזות והווקאל שלו). גם הפעם כמו בכל אלבומיו של קמפה, צוות ההפקה נותר על מקומו בגאון - אלי קליין ואיצי ברי. כשקליין כרגיל גם מעורב בכמה מהלחנים לצדו של קמפה.
האלבום נפתח ב"ארפאך", שיר קומזיץ חסידי קלאסי, בסגנון הלל פלאי. כאמור בלי הפתעה ייחודית אבל כזה שאני כבר יכול לשמוע בעיני רוחי את בנייני האומה שר ברגש עם קמפה במופע ההשקה שמתוכנן ממש לפני חנוכה. העיבוד המוזיקלי מזכיר לחלוטין את האווירה המשה לאופרית המוכרת משירים מסוג כזה, כולל מכת המשולש בשניה 3:55.
מיד לאחריו מגיע שיר דאנס אלקטרוני בו קמפה מארח את הזמר החסידי המצליח אהרל'ה סמט - "חולת אהבה". זהו שיר עם פוטנציאל גדול להיכנס לאירועים ולקבל השמעות רבות. העיבוד עם החצוצרה של רפי דוידוב מוסיף קצת גוון של סמבה ברזילאית. השילוב של סמט וקמפה סוחף ומלא באנרגיות. קמפה לא מרבה להכניס לאלבומיו דואטים, לדעתי היה לו דואט אחד נוסף בלבד בעבר עם יוסי גרין.
בגרסת השירים הקצביים אל תפספסו את "כי ההרים", גם הוא באווירה אלקטרונית. הלחן של קמפה סוחף ומבחינה קולית הוא פשוט נשמע בו נהדר, במיוחד בפזמונים, אבל ממש לא רק. בכלל, באופן כללי, קמפה מתייצב במשך השנים כזמר נהדר עם טונים טובים ו"בשר" בשירה ולא רק כסינגר סונגרייטר.
כמיטב המסורת, גם באלבום הזה קמפה כתב שיר מקורי בעברית והפעם זה "מבקש יותר", קפיצת דרך יפה ואיכותית. השיר שנפתח בריף פסנתר נהדר, מזכיר מאד את סגנונו הטוב של ישי ריבו הן מבחינת סגנון הלחן והן בכתיבה שמשלבת ביטויים מהמקורות. קולו של קמפה מתפלל ומתחנן לצד צלילי הקמנצ'ה הנוגעים. שימו לב למעבר המוזיקלי לקראת סוף השיר בו מתבצעת החלפת סולם ואז חזרה שוב לסולם המקורי מה שמעניק תחושה של רענון. הברקה של קליין וברי. שיר נהדר.
שיר מיוחד נוסף הוא "יונתי" שמושר בהברה ישראלית. השיר שמזכיר לי בסגנונו, לפחות בבתים, את יונתן רזאל נפתח אף הוא בנגינת פסנתר נהדרת של אלי קליין. שימו לב לקטע הקסום שחותם את השיר בנגינת פסנתר והסקסופון העמוק של ניצן עין הבר.
אחרי ההצלחה הגדולה באלבומו הקודם לשירים באווירה ברסלבית ('יש עניין' ו'אנשים כשרים') גם באלבום החדש יש שיר כזה - "יין הונגרי", שיר שקמפה יצר בהשראת שירו של ישראל דגן למילים אלו. שימו לב לקטע המעבר הווירטואזי, שמזכיר את סגנונה של להקת "יאפצ'ק" של אחיה אשר כהן אלורו ונחמן הלביץ. באופן אישי אני פחות התחברתי ללחן שהצריך בסוף השיר גם טרנספוזיציה, אמנם קצרה כדי להחיות אותו, אבל התוצאה הכוללת היא בהחלט זורמת וכיפית.
אחרי הצלחת הענק של "חושב על ירושלים" בהשראתו של המלחין האגדי ר' שלמה קרליבך, הפעם יצר קמפה את שיר הנושא של האלבום "עד שיבוא משיח", אף הוא בהשראת מילותיו של קרליבך. השיר שחותם את האלבום משלב את סגנון הבוסה נובה הדרום האמריקאי, במקצב דאנס סוחף.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
לסיכום, "עד שיבוא משיח" הוא אלבום משובח וכיפי מאד להאזנה. הלחנים של קמפה קליטים, מלודיים ונעימים מאד והם עטופים בהפקה מוזיקלית מוקפדת ומעניינת של קליין וברי. קמפה מוכיח שוב שהוא יוצר נהדר ולא פחות מזה זמר מעולה. הוא שומר על סגנון מוזיקלי אחיד מצד אחד, אבל עדיין עם גיוונים וטעמים שונים. מוזיקה חסידית מקורית עם גוונים ישראליים מרעננים. שירים שלא סתם תופסים את האוזן והופכים מהר מאד ללהיטים. מתכון מנצח ובצדק.
- להערות, הארות וטענות בקול בוכים מייבב: nl@kikar.co.il







0 תגובות