תראו בינינו, פרשת תזריע-מצורע היא לא בדיוק הפרשה הכי קלילה בתורה. אחרי סיפורי ניסים והשראה רוחנית, מגיעה פרשה שכולה נגעים בעור ובבית.
צרעת, מאמי צרעת!
בעצם הכוהנים מתעסקים בסקין קייר והום סטיילינג, בגלל ששושי חייבת לדבר על אביטל וגם זוהרה לא יוצאת לה מהפה. מרבונות.
חז"ל מסבירים לנו שהמילה "מצורע" היא קיצור של "מוציא שם רע".
הצרעת המקראית היא לא מחלה, היא עונש על דיבור לשון הרע.
אדם שהתגלתה אצלו הצרעת מקבל עונש בידוד - מידה כנגד מידה.
רש"י מסביר כי אדם שדיבר לשון הרע גרם לפירוד בעם ישראל - בין זוגות או בין חברים - ולכן עכשיו מפרידים אותו, מבודדים אותו מהחברה.
ככה יש לו זמן להרהר במעשיו, ולהבין את הנזק שעשה.
אני מאוד מאמינה בלשלוח ילדים להרהר אחרי שהם מתנהגים לא יפה. הם תמיד מהרהרים בחדר שלהם הרהורים כל כך הרבה זמן, שאני כבר מתחילה לחשוב שאולי הם גוללים בטלפון.
לא, אין סיכוי, אמרתי שאני לא מרשה...
בעצם הפרשה מלמדת אותנו על מהות התיקון.
בפרשה נאמר: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע", חז"ל מסבירים זאת כהנחיה לתיקון, זאת תהיה תורתו.
החלק הראשון של התיקון - הכרה בערך הדיבור שלנו, שיכול להזיק.
החלק השני של התיקון - הוא שימוש חיובי בדיבור שלנו, לקדושה, חסד ולימוד.
צדיקות שלי, שנזכה לשמור על הפה שלנו ולדבר דיבורים של קדושה. ואם אין לך קדושה בפה עדיף שתסגרי אותו קצת מה קרה, תלעסי עוגייה או משהו...
0 תגובות