"כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן". את הכלל הזה לומדת הגמרא מהפסוק בפרשתנו והוא עבר לפניהם (בראשית לג' ג'). הרב יהודה שטרן מגיש פלפול מרתק. הדפיסו ולמדו (בארץ)
וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך (בראשית כח' כב'): הרב יהודה שטרן מגיש פלפול מרתק על איסור הוצאת כל ממונו למצוה, שנלמד מפרשת השבוע, פרשת ויצא. מדפיסים ולומדים (יהדות)
מכרה כיום את בכרתך לי... ויאמר יעקב השבעה לי (בראשית כה' לא-לב): הביאור השבועי על פרשת השבוע, פרשת תולדות, במאמרו של הרב יהודה שטרן. מדפיסים את המאמר לשבת - ולומדים (פרשת השבוע)
ראשו של סוחר התכשיטים חג במעגלים. רק עכשיו הבין. הנה, הוא קרבן אמיתי לתרגיל 'עוקץ'. עד מהרה נפל מתעלף על רצפת הקליניקה של פרופסור שמעוני. גזלה כזו! שוד נבזי כל כך! אבל איך אנו, אשר הסטרא אחרא גוזל מאיתנו כל הזמן את כל היהלומים – איך אנו איננו מתעלפים כשהוא גוזל מאיתנו את כל המחצבים והכוחות והכישרונות הגלומים ?? איך נותנים אנו לו לרוקן מתוכנו את כל כספת הנתונים והיכולות?
בגמרא קידושין ל מובא שלאב יש גם חיוב להשיא איש לבתו. מדוע לא לבנו? הרב יהודה שטרן צולל למעמקי הסוגיה, ומקשר אותה לפרשת השבוע. מדפיסים ולומדים (ערוץ יהדות)
ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד (בראשית יג' יג'). מהפסוק הזה, נלמד המושג "כופין מידת סדום". הרב יהודה שטרן צולל למעמקי סוגיית הגמרא ומציג פלפול מרתק על הפרשה (יהדות)
הגמרא בגיטין סב. אומרת שאסור לאדם לאכול לפני שהוא נותן אוכל לבהמתו שנאמר "ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת"(דברים יא' טו') הפסוק מקדים את אכילת הבהמה באומרו ונתתי עשב בשדך לבהמתך ורק לאחר מכן ואכלת ושבעת. פלפול לפרשת השבוע, פרשת נח
רבי נחמן מברסלב מספר על מדינת הזהב: חברת אנשים שהחליטה להקים מדינה שבה כל ענין החיים הוא רק הכסף. ומי שיותר עשיר? יותר חשוב. לכל אחד היה דגל שהיה מכריז על כמות אושרו. אם יש לו רק קצת כסף?, היה לו דגל של חיה. כי הוא נחשב בעיני האנשים שם ל'חיה מסכנה' ותו לא. מי שהיה לו הרבה כסף, היה לו דגל של אריה - שזו חיה יותר חייתית וכוחנית
כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו (דברים לב' ג') בגמרא ברכות כא.מובאת דרשת רב יהודה הלומד מהפסוק כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו שיש חובה לברך את ברכת התורה לפני הלימוד. ומבאר רש"י את דרשת הגמרא שלפני שמשה התחיל לומר את פסוקי שירת האזינו אמר משה לישראל אני אקרא את שם ה' ע"י ברכה
וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך וגו' (דברים כו' ה'): הביאור השבועי על פרשת השבוע, פרשת כי תבוא, במאמרו של הרב יהודה שטרן. מדפיסים את המאמר לשבת - ולומדים (פרשת השבוע)
"ביום אחד, נטל הממונה והעמיד את יוסף בקלון גדול למשפט ציבורי והלקה אותו חמש מלקות בפרהסיה. ככה תבע את שנאתו העצומה לכבוד שקיבל היהודי. הבזיון היה עצום, וגם הכאב הפיזי היא גדול. לא קל היה, אבל יוסף איחה את שברי לבבו והמשיך את החיים"
פרשת כי תצא. יש מקום אחד, פרשיה אחת, בה לכאורה אנו נותנים ליצר הרע לגיטימציה. זה קורה בפרשה שלנו, פרשת כי תצא ● כל האיסורים שהתורה לא התירה, מסוגל האדם לעמוד בהם ולהתגבר עליהם, הוי אומר: עצם הדבר שהתורה התירה איסור זה כאן משום שהאדם לא יכול לעמוד בו, על כורחך אתה למד שבכל יתר האיסורים יכול אף יכול אתה לעמוד
משמעות דין מכירי כהונה, שאם ישראל רגיל לתת לכהן את מתנות הכהונה שלו כגון תרומה - לכהן יש בעלות על התרומה עוד לפני שהגיעה לידו. הרב יהודה שטרן מתפלפל (יהדות, שבוע)
פרשת שופטים: הרב אלכסנדר ליפשיץ מגיש מדי סופשבוע מבט מעמיק אל הפרשה. והפעם מהפסוק "כִּי-יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה, לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא - לומדים על תיקון העולם. גם חסר בבית ובמקור פרנסה הוא חסר בעצם מהותו ונשמתו של האדם - משום שכאמור, הדברים הללו הם חלק מהותי ומרכזי בנשמתו של האדם ובייעודו בעולם הזה
הוא "מתעורר", הוא מחליט לכבוש את הפסגה. הוא יהפוך להיות "מלאך". מהיום ואילך, דיבור אסור לא יעלה על שפתיו. כל תפילותיו תהיינה בכוונה שלימה. כל רגע פנוי ינוצל ללימוד תורה. לא יהיה לו בעולמו אלא תורה ויראת-שמים. ההחלטות הללו מחזיקות מעמד רק למשך מספר ימים