המתח, העלבון וההשפלה היו מנת חלקי כל שנה מחדש: להיכנס לכיתה רבע שעה לפני הצלצול ולגלות שם זוגות של ילדות יושבות דרוכות ומרוגשות. בקצה הכיתה, מתחת למזגן או בכל מקום אסטרטגי אחר שנבחר בקפידה. ואני? עיני משוטטות במבוכה, מחייכות חיוך מבוייש ומחפשות מקום פנוי...