הסתכלו על הילדים שלכם. האם הם קצת יותר מלאים מהמותר להם? יש להניח שהתשובה לגבי חלק מן הילדים היא כן.
נסו לעקוב אחרי הילדים – מה הם אוכלים כשמשעמם להם, כשהם זקוקים לפרס ניחומים או כשהם מקבלים מההורים שלהם משהו טעים?
יש להניח שהתשובה לגבי חלק גדול מן הילדים, אם לא כולם היא – חטיף. מתוק או מלוח, אבל חטיף. קלוריות ריקות, סוכרים מיותרים ומארז של צבעי מאכל ו/או שומנים. בשנים האחרונות אנו עדים להשמנת יתר הולכת וגדלה של ילדים - דבר המאיץ מחלות לב וכלי דם בעתיד.
אם אינכם רוצים שהילדים המתוקים שלכם יהיו שייכים לאותה קבוצת סיכון, הרחיקו מהם, ככל האפשר, את החטיפים והרגילו אותם לאכול פירות במקומם.
אם צריכה מוגברת של ממתקים בפיותיהם הקטנים של הילדים באמת מטרידה אתכם, כדאי שתשנו תפיסה בהרגלי הצריכה המשפחתיים שלכם. כדי להבין מהם התהליכים המתרחשים בגוף כאשר אנחנו צורכים פירות פנינו לרלי אבל, דיאטנית קלינית ומנהלת היחידה לתזונה ודיאטה "כללית" מחוז מרכז.
החשיבה שעמדה מאחורי ההחלטה לפנות דווקא ל"כללית" היא הידיעה הברורה שב"כללית" קיימת חשיבה ללא הפסקה בכל הקשור לבריאות ילדינו.
למה דווקא פירות?
רלי פתחה בפנינו צוהר לעולם התזונתי המופלא הטמון בפירות. וכשאנחנו אומרים פירות הכוונה לפרי טרי ולא לפרי מיובש. ומי אינו זוכר את הססמה – קח פרי ותהיה לי בריא.
נפתח אולי בחידה: מה מתוק מדבש, אך אינו ממתק, אלא מזון בריא וטוב לגוף? וודאי, הפירות! רלי אבל מסבירה איזה מרכיב מכל מרכיבי הפירות הוא זה האחראי על טעמם המתוק.
"הפרוקטוז, כמובן – הוא הסוכר שבפירות המעניק להם טעם מתוק. מעבר לכם, הסוכר שבפרי ממלא אותנו באנרגיה זמינה שמהווה דלק למח ולשרירים. חשיבותה של אנרגיה זו משום שמדובר בזרימת סוכר זמין ישירות למח.
"המח ניזון מהפרוקטוז, ולכן אכילת פרי משפרת ערנות, זיכרון, יכולת ריכוז ויכולות גופניות כגון פעילות גופנית ועבודה פיזית. יתרונו של הפרוקטוז על פני סוכרים אחרים שהוא לא זקוק לאינסולין כדי להיכנס לתאים. מדובר ביתרון גדול כי בזכות הפרוקטוז אכילת פירות הינה מרווה ומשביעה, אך אינה גורמת ל´חשק´ לעוד ועוד מתוק".