החורף לא משופע בפירות כמו המגוון העצום שיש בקיץ, אבל יש לו כמה קלפים מנצחים משלו. המלך הבלתי מעורער הוא האבוקדו. הוא משחק אותה קשה להשגה, ואנחנו עוקבים אחריו בדאגה עד שיבשיל, אבל חייבים להודות שזה שווה את ההמתנה. אליו מצטרפות פטריות היער לסלט חורפי
ושוב שומעים מהחלונות את הצליל הנפלא, הרעש של הגשם חזק על החלון. החורף חזר אלינו בגדול, ואם להאמין לחזאים (איזה ברירה יש לנו?) הוא לא הולך להרפות ברחבי הארץ עד יום שישי. יש תירוץ טוב יותר מלהכין משקה תפוחים חם? מבושל עם יין אדום לחימום האוויר והאווירה
חוץ מאתנו, מי שעוקב אחר מפלס המים של הימה הקטנה בגליל? אלו הדגים! אלא שהם עושים זאת מהצד השני, הכואב, של קרקעית הכינרת. הגשמים שהציפו ב"ה את טבריה, שימחו בטח גם את דגי הבורי שיכולים להתרבות בלי דאגה. למרבה האירוניה, שלומית רובין מכינה אותם לארוחת ערב