אאא

התרגלנו ליחס חשיבות דווקא להחלטות הגדולות בחיים: איזה מקצוע לרכוש, איפה להתחיל לעבוד, עם מי להתחתן. אין ספק שאלו החלטות חשובות, אך להרגלים הקטנים והיומיומיים שלנו יש יכולת השפעה לא פחות מזו של ההחלטות הגדולות.

השניצל-צ'יפס שאנחנו אוכלים עכשיו, נראה חסר חשיבות, אבל התזונה שלנו יכולה להכריע האם נחגוג יום הולדת 100 או נמות מהתקף לב כבר בגיל 50. העובדה שלא ישנו טוב היום בגלל שגלשנו באינטרנט עד שעת לילה מאוחרת, נשמע כמו עובדה לא קריטית כל כך, אך מחסור קבוע בשינה משפיע על המצב הנפשי שלנו, על היכולת לתקשר עם אנשים אחרים, על העבודה והקריירה שלנו. במילים אחרות, החיים שלנו הם פועל יוצא של ההרגלים הקטנים שלנו. הבריאות שלנו? תוצאה של אורח החיים שלנו. סיפוק ואושר? השלכות של צעדים קטנים שאנחנו עושים יום-יום. ההצלחה שלנו? תוצאה של הרגלים קטנים שלנו.

לפיכך נשאלת השאלה האם אנחנו יודעים לפתח הרגלים חדשים? בוודאי. בסופו של דבר הרי פיתחנו את ההרגל לעשן, לשחק במשחקי מחשב, לאכול שוקולד כל יום... הבעיה היא שאלה לא ההרגלים שהיינו רוצים לרכוש. היינו רוצים להיות רגילים לעשות כושר מיד יום, לסיים את כל המשימות בזמן ולא להיגרר אחר שעות סרק במחשב.

איך רוכשים הרגלים חיוביים?

זאת אומרת, היינו רוצים לפתח את ההרגלים הנכונים, ולעשות זאת בצורה מודעת, במקום להיתקע עם הרגלים שהתפתחו בצורה ספונטנית ולא רצויה. אבל מדוע כל פעם שאנחנו מתחילים לפתח איזשהו הרגל בריא וטוב, קורה משהו שממש, אבל ממש לא מאפשר לנו להמשיך במסלול הבריא והטוב ומחזיר אותנו לאורח החיים הקודם? אין כאן השפעה של כוחות מיסטיים כלשהם, יש כאן אחת או יותר מהסיבות הבאות:

ההרגל החדש קשה מדי, אנחנו לא נהנים מההרגל החדש, אנחנו מנסים לבצע יותר משינוי אחד בכל פעם, אנחנו לא באמת רוצים לשנות משהו, אלא רוצים לתרץ את הסביבה, אנחנו מתחילים במרץ רב מדי, אך מתייאשים כעבור יומיים או שבועיים ונוטשים את העניין לחלוטין, אין דרך להבטיח הכנסת הרגל חדש לחיים בצורה וודאית. אבל ישנם דרכים שיכולות להקל על הדבר.

דאגו לסביבה תומכת 

מלבד תמיכה של חברים וקרובים, דאגו לסביבה פיזית נוחה. אם כדי להתחיל לצאת להליכה, תצטרכו בכל פעם להוריד את נעלי הריצה מהבוידעם, סביר להניח שכעבור שלושה ימים כבר לא תצאו להליכה. תעשו הכול כדי שיהיה לכם נוח לעסוק בפעילות החדשה.

התחילו בקטן

אל תתפתו להתחיל בגדול. הדרך הנכונה היא להתחיל בשינו קטן ולהגביר את הקצב. ירידת קצב השינוי לרוב מביאה לתסכול ונטישה, ולא להורדת הקצב לרמה הסבירה. לכן עדיף להתחיל בכיוון ההפוך ולהתחיל בשינוים קטנים.

פרגנו לעצמכם

אל תשכחו לתת לעצמכם פרסים על הצלחות. כדי שבאמת נתרגל לעשות משהו, אנחנו צריכים ליהנות מהנעשה, אחרת ההרגל הופך להיות מעשה גבורה. ואף מעשה גבורה לא יכול להימשך לנצח. לכן, אם אתם לא ממש נהנים מהתהליך עצמו, דאגו לפרסים קטנים בכל פעם שתצליחו לגבור על עצמכם ולעשות את הדבר הרצוי.

דרך אגב, אל תסתמכו על הטענה הרווחת כי כעבור 21 ימים כל דבר שעושים אותו על בסיס יומי הופך להרגל. ככל שאנחנו נהנים פחות מהפעילות החדשה, כך נזדקק ליותר זמן כדי להתרגל אליה. זו גם הסיבה מדוע חשוב לבצע כל פעם שינוי אחד בלבד. כמעט בלתי אפשרי להתרגל למספר שינוים דרסטיים בו זמנית.