אאא

מה יש בו בקלרינט שהפך אותו לכלי הכי מזוהה עם המוזיקה היהודית-חסידית? בשביל לברר את התשובה לשאלה הזו, ולעוד כמה על הדרך, יצאנו לפגוש את אמן הקלרינט הנודע חיליק פרנק, ובין הופעה בארץ להופעה בארה"ב הצלחנו לתפוס אותו לשיחה קצרה.

לפני הכל ביררנו איך פרנק הגיע בכלל אל הקלרינט? "יום אחד מצאתי איזה קלרינט ישן בבוידעם של דוד שלי והתחלתי לצפצף עליו. לאחר מכן מצאתי מורה, רוברט קורצמן ז"ל, והתחלתי להתקדם לאט לאט" הוא אומר.

על קיר חדר המוזיקה בביתו של פרנק אנחנו מוצאים עשרות תעודות הצטיינות של הילדים, שנראה שמצליחים להתנהל היטב בין הלימודים בישיבה ובחיידר למוזיקה. הבן, דוד, כבר יודע לפרוט במקצועיות על הכינור ונראה שכל המשפחה עמוק עמוק בתוך עולם המוזיקה היהודית.

"הילדים שלי לומדים מוזיקה. המוזיקה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו" הוא אומר.

על השאלה מה מיוחד בקלרינט וכיצד הוא הפך לכלי נגינה שכל כך מזוהה עם המוזיקה היהודית-חסידית, לפרנק יש תשובה מוכנה מראש. "הקלרינט הוא כלי מיוחד כי הוא יכול לבטא רגשות במציאות. בשביל לנגן משהו עצוב בגיטרה זה מאוד קשה, אבל בקלרינט אפשר להוציא את הבכי והיללה. ומצד שני הוא יכול להוציא צחוק ושמחה".

על הייחודיות שהוא מביא לעולם המוזיקה הוא אומר: "המוזיקה שיש לנו היום היא קצת תעשייתית. יוצא דיסק חדש כל רגע וכבר לא זוכרים מה היה לפני שנה. היה להיט "הסתרה שבתוך הסתרה" והיום כבר לא שומעים את זה בחתונות. אני חשבתי ללכת דווקא לכיוון העתיק, הישן והאהוב. השירים שמחזיקים מעמד. זיקוק הוא מאוד יפה אבל רק לכמה שניות, בשביל משהו נצחי צריך פלורסנט. אני מנציח את הדבר השורשי העתיק הזה. זה לא רק מוזיקה, אני מרגיש כמין שליחות בעניין".

אה, וכמעט שכחנו. פרנק מוציא בימים אלה אלבום מיוחד עם ניגונים לפורים. "הוצאנו בעבר סדרה של חגים - פורים בירושלים, פסח בירושלים וסוכות בירושלים. ועכשיו, אחרי מספר שנים קיבלתי כל הזמן תגובות שצריך לעשות עוד משהו לפורים ונעניתי לקריאה. אני רואה את הצימאון לשירים הללו".