אאא

ועדת חוץ וביטחון דנה בצהריים (רביעי) בתקנות שר הביטחון לגיוס חרדי, כאשר התקנות שהגיעו לדיון בוועדה - שונות לחלוטין מהתקנות שהוכנו. חברי הכנסת החרדים והצוותים פעלו בשבועות האחרונים לשנות את התקנות שיובאו להצבעה בישיבה הבאה.

במהלך הישיבה התייחסו חברי הכנסת לסעיף 5 שקובע כי לשר הביטחון תהיה סמכות לבטל "מעמד ישיבה" לישיבה בה יהיה "קריאה לאלימות או לפעילות פלילית על ידי סגל הישיבה הבכיר".

מי שהתנגדו לחוק הם נציגי הציונות הדתית שחששו שהסעיף יפגע בישיבות המגזר. בתחילה היה נראה כי גם הנציגים החרדים מתגייסים למנוע את הסעיף.

ח"כ אליעזר מנחם מוזס אמר ל"כיכר השבת" כי הוא אכן מתנגד שלשר הביטחון תהיה השפעה לבטל מעמד לישיבה, מה שאין - דוגמא - לשר החינוך.

מנגד, חברי כנסת ב'דגל התורה' אמרו ל"כיכר השבת" כי הם אינם מתנגדים לסעיף שכן בישיבות החרדיות אין קריאות לאלימות והסעיף אינו משפיע על הישיבות החרדיות. כך גם התבטא יו"ר סיעת ש"ס - החבר בוועדת חוץ וביטחון - כי אינו מתנגד לסעיף וכי ההתנגדות היא של הציונות הדתית.

נציין כי הסעיף יכול להשפיע על ישיבות מ'הפלג הירושלמי', שבחלקם יש קריאות לצאת להפגנות בעת מעצר עריקים, מה שיכול לתת אישור לשר הביטחון לבטל את מעמדם כישיבה. 

עם זאת, באשר לסעיף אחר הקובע כי שר הביטחון ראשי לשלול מעמד ישיבה לישיבה שבה 20% לא התייצבו בלשכות הגיוס לקבלת דיחוי, ח"כ אורי מקלב ביקש לעלות את האחוזים ל-30%, בכדי להשפיע על ישיבות כדוגמת פוניבז' בראשות הגאון רבי שמואל מרקוביץ', שעל פי נתוני צה"ל כ-80% מהישיבה כן מתייצבים בצה"ל. 

על ישיבה כמו 'גרודנא', שם רוב ככל התלמידים לא מתייצבים, יהיה רשאי שר הביטחון לשלול את מעמדם כישיבה גם לאחר התיקון שמקלב מבקש. 

ח"כ אורי מקלב, שהיה שותף במו"מ לתיקון 'תקנות הגיוס' אישר ל"כיכר השבת" כי הם אכן לא מתנגדים לסעיף 5 והוסיף: "דבר אחד היה לנגד עינינו להתאים את התקנות לצרכי הישיבות וכוללים. מדובר באמות מידה להכרה בישיבות ולא באמות המידה לבחורי ישיבות, לנגד עינינו היה לפשט את הליך ההכרה, להקל את התנהלות השוטפת בישיבות וכוללים, מדובר במשא ומתן ארוך בין גופים שונים שעיקרו קדם לדיון הבוקר".