הדימוי הזה מהווה משל למציאות הבאה: "לקראת דיון בבג"ץ בעתירה בנושא עונשים על סרבני גט, אומרת עו"ד טל איטקין המייצגת עגונה שהעתירה נוגעת אליה, בעלה נמצא בארה"ב והרבנים הורו לקהילה שם שלא להביאו בקבר ישראל: "יש לאפשר לבית הדין הרבני לנקוט בכל צעד הלכתי שיתיר אישה מעגינותה".
ההוראה המצוטטת בדבריה של עורכת הדין מהווה סוכריה זמנית לזעקת ארגוני הנשים בשמן של עשרות נשים עגונות המייחלות לגט. פעמים רבות תוקפים ארגוני הנשים את דייני בית הדין הרבני ובצדק על שהם לא עושים די על מנת לכפות על הבעל מתן גט לאשתו ובכך למנוע עגינותה.
היום יום שלישי, 13.9.16 נקרא הבג"ץ, בהרכב 7 שופטי עליון להתערב ולמנוע זאת בדיון מיוחד בעתירות נגד סנקציות שהוטלו על בעלים שסירבו לתת גט לנשותיהן. עו"ד איטקין מייצגת את אחת הנשים שהדיון בבג"ץ מתיחס אליהן, מדובר באישה שבעלה שוהה בחו"ל ומסרב להעניק לאשתו את הגט המיוחל.
לאחר כמה שנות סבל של דיונים בבית הדין הרבני האזורי ובבית הדין הגדול, הטילו הרבנים על הבעל הסרבן עיצומים שונים כשבינהם הורו לרבני הקהילה אליה משתייך הבעל, שלא להביאו לקבר ישראל.
כמובן סרבן הגט ערער בעתירה על הסנקציה שהוטלה עליו בטענה שאין זה ברשימת הסנקציות שבית דין רשאי להטיל. אך עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שלמרות שסנקציה זו אינה מופיעה ברשימת חוק בתי הדין הרבניים, אולם מדובר בהמלצה על פי ההלכה ואת זה רשאים דייני בית הדין לעשות.
סוכריה מתוקה לארגוני הנשים?
לכאורה נראה שכן.
אולם במחשבה שניה, זו אשליה אופטית. שכן אולי הדבר יסייע כאיום למקרה הספציפי שתואר על ידי עורכת הדין, אך לא יתפוס לעשרות עגונות אחרות. משום שבמציאות לא תוקם חלקה ענקית מחוץ לגדר למאות המעגנים שאף סנקציה לא יכלה עליהם.
הסנקציה ה"מאיימת" הזו יכולה לתפוס אולי במקרים מעטים אך לא במקרים כה רבים. מתיקות זו מהווה סוכריה זמנית קטנטנה לארגוני הנשים ולתקוות האשליה של המעוגנות. אך מתיקות גדולה ובעיקר צבעונית ככותרת שמורה בארכיון הברברת התקשורתית והנייעס החברתי, בנוסף, יכתב על בספר ההסטוריה של בתי הדין "עשינו למענכן".
רב לכן שבת בעמק הבכא. האם כותרת מנופנפת תחמול עליכן חמלה? קומי, צאי מהאשליה.
]]>
