נחשף: תמלילי חקירת נכד ח"כ חרדי החשוד בהברחת סמים

הבחור, שסחב איתו ארבעה בקבוקי יין (במקום שניים המותרים לפטור ממס) – לא התרגש. "הכנסתי את המזוודה לשיקוף ולא דאגתי", סיפר מאוחר יותר לחוקריו. אבל אם נדמה היה לו שהבדיקה הזאת תסתכם רק "בעבירת מכס, מקסימום כופר וקנס, ולא מעבר לכך" - כפי שטען בבית המשפט פרקליטו עו"ד עבד אבו־עאמר מהסנגוריה הציבורית - הוא התבדה במהרה.

מאז, כבר חודשיים, העצור במעצר, אחרי שהוגש נגדו כתב אישום, המייחס לו עבירה של יבוא קוקאין במשקל תשעה ק"ג נטו לישראל. "מדובר בכמות אדירה", טען נציג הפרקליטות עו"ד רם שיינפלד בדיון בבית המשפט, "ששווייה כשמונה מיליון שקלים. לאור כל הדברים הללו אין לתת אמון במשיב, ונבקש לעצור אותו עד תום ההליכים".

ואיך הגיעו הסמים למזוודה? העצור השיב בחקירתו: "הכניסו אותי לחדר. פתחו את המזוודה ושמעתי אותם מדברים על דופן כפולה. הזמינו שוטרים ואז פתחו את הדופן הכפולה במזוודה וראיתי שמוציאים משם חמש חבילות בצבע כסף, ואז הודיעו לי שאני עצור".

מהחשש לחילול השבת שמר בתחילה העצור על זכות השתיקה. תכולת המזוודה שלו נשלחה למעבדת סמים ושם התברר, על פי כתב האישום, שגם בקבוקי היין הכילו למעשה קוקאין נוזלי – במשקל 6.8 ק"ג ברוטו, ואילו חבילות הכסף שהוסלקו במזוודה הכילו קוקאין במשקל 5.5 ק"ג ברוטו.

וזה לא הכל: בחיפוש שנערך על העצור עצמו, עם כניסתו לבית המעצר הדרים, נתפסו שתי מנות סמים נוספות שהוטמנו בערכת התפילין שלו. בשל כך הוא מואשם גם ב"החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית".

במסגרת הבקשה לעצור את העצור עד תום ההליכים, דרשה עו"ד הינד נאבלסי, סגנית בכירה בפרקליטות מחוז מרכז החתומה על כתב האישום, כי "בנוסף לכל עונש שבית המשפט יטיל על קליין, ייקבע כי הוא סוחר סמים ויצווה על חילוט הכספים שקיבל במזומן".

הבוקר (שישי) נחשף ב"ידיעות אחרונות" על ידי הכתבת שוש מולא, קטעים נבחרים מחקירותיו של העצור בפרשה, המסעירה כבר חודשיים את המגזר החרדי, בשל היות סבו ח"כ ביהדות התורה.

החיים של העצור – כפי שעולה מחקירותיו במשטרה – נעו על מסלול של התרסקות כלכלית קשה. רק בן 23, גרוש ללא ילדים, היה העצור מסובך לדבריו בחובות לבנקים, לשוק האפור ולגמ"חים.

בחקירתו סיפר העצור, כי לפני גירושיו גר העצור בבני־ברק ועבד אצל קבלן חרדי בעבודות גמר ושיפוצים. בהתחלה קיבל לדבריו משכורת בצורה סדירה ואף לווה מהבנק מאה אלף שקלים לרכישת רכב ששימש אותו בעבודה. "אחרי כמה חודשים הפסיקו לשלם לי, ולקחו לי את הרכב", סיפר לרס"מ עופר תכלת מימ"ר מרכז.

העצור: "תקופה קצרה לאחר מכן התגרשתי והתחלתי להתגלגל עם החובות. עזבתי את הדירה בבני־ברק ועברתי לפני שנה וחצי לגור בבית סבי וסבתי בירושלים. התגלגלתי בין עבודות כדי לנסות להחזיר את החובות ובסופו של דבר מצאתי את העבודה הנוכחית: עוזר למפקח בנייה במושב אלומה בדרום".

רס"מ תכלת: מה סך החובות שלך היום?

העצור: "140 אלף שקלים, לבנק ולשוק האפור. חבר שלי מ' עזר לי ולקח בשבילי הלוואה, אז אני חייב גם לו. לוויתי כסף גם מגמ"חים".

ואז באה "הישועה". העצור מספר בחקירתו שעשה "על האש" עם חברים במושב אלומה ובתשע בערב קיבל לדבריו שיחת ווטסאפ ממספר לא ישראלי.

העצור: "זיהיתי את הקידומת כמספר אוקראיני. על הקו היה בחור שדיבר עברית והציג עצמו בשם ג' א'. הוא אמר לי ששמע מחבר שלו שאני נמצא בחובות כספיים ושיש לו דרך לעזור לי. הוא סיפר לי שהוא גר בעבר בבני־ברק והיה קונה בחנות קייטרינג שעבדתי בה. זכרתי שהייתי עושה משלוחים לכמה בחורים שהיו שם בדירה. ושאלתי את ג' אם הוא זה שהיה מקבל את המשלוחים בימי חמישי. הוא אישר לי שכן. עבדתי באותו קייטרינג עד לפני כשנה ומאז הוא לא התקשר אליי לעניין המשלוחים או לכל עניין אחר, עד אותה שיחה".

לדברי קליין, ג' היה ענייני: "הוא ביקש שאביא מבלגיה בקבוקי וודקה מאוד יקרים, שהוא צריך אותם מאוד דחוף, תמורת 2,000 שקלים בהלוך ו־2,000 שקלים בחזור. הוא אמר שזה יוצא 1,000 שקלים לבקבוק ושהוא ישלם עבור הטיסה והשהייה בחו"ל. שאלתי מדוע הוא אינו מעביר את הבקבוקים בעצמו? ג' ענה שהוא נמצא באוקראינה ואינו יכול להיכנס לארץ. אמרתי שאחשוב על זה. ביקשתי שיגיד לי מתי הטיסה, ואראה אם זה יסתדר, כי אני עובד ולא יכול לטוס במהלך השבוע.

"למחרת בצהריים, כשהייתי בעבודה, קיבלתי שוב שיחת ווטסאפ מג'. הוא שאל מה קורה איתי ומה ההחלטה שלי. אמרתי שיבדוק למתי הכרטיסים ואעדכן אותו. ג' שאל אם אני רוצה לצרף חבר שלי לטיסה, 'כי עדיף שיהיה איתי מישהו'. אמרתי לו שאבדוק. התקשרתי לחבר שלי מ' ושאלתי אותו אם מתאים לו לטוס איתי. הוא אמר שאבדוק מתי הטיסה והוא יחזור אליי עם תשובה".

כשהתפנה, העצור סיפר בחקירתו שעידכן את ג'. "הוא ביקש שאשלח לו את צילום הדרכונים שלי ושל מ', אז קיבלתי הודעה לתוכנת הטלגרם שמותקנת לי בנייד ממשתמש בשם דימה: 'תשלח לי לכאן'. אחרי חצי שעה הוא חזר אליי מהמספר האוקראיני ואמר שיש טיסה באותו ערב ב־23:30. ג' שלח לי צילום של הזמנת הטיסה. ראיתי שזאת טיסת קונקשן לבריסל דרך בוקרשט. הבנתי שאני צריך להיות בבן־גוריון ב־21:00. התקשרתי לחבר שלי מ' והוא אישר לי שזה בסדר לטוס באותו הערב".

את הכסף להוצאות השהייה בחו"ל קיבל העצור לדבריו רק כמה שעות לפני הטיסה. הוא בדיוק יצא מקניון איילון, שם רכש לדבריו בגדים לקראת הנסיעה, כשג' התקשר אליו.

העצור: "הוא ביקש שאגיע לתחנת הדלק של מכון מור בבני־ברק ושאל באיזה רכב אני נוהג. הבנתי שאני עומד לפגוש שם מישהו ועניתי: שברולט ספארק. בתוך עשר דקות הגעתי לשם ולא ראיתי איש. התקשרתי לג' והוא אמר לי לצאת מהתחנה ולפנות ימינה. ראיתי שם בחור שעמד ליד רכב מסוג טויוטה קורולה לבנה. הוא היה לבד, חבש כיפה קטנה, רזה ומגולח, עם שיער שחור. היה חשוך ולא הצלחתי לראות אותו כמו שצריך. אותו בחור ניגש אליי לחלון הרכב ונתן לי סכום כסף. הוא אמר שיש שם 2,000 שקלים כמקדמה, והשאר להוצאות. סך הכל היו שם 4,000 שקלים, מתוכם 300 יורו. המפגש ארך כמה שניות, ומשם נסעתי לשדה התעופה".

בדרך לשדה עידכן העצור את הוריו לראשונה שהוא טס לבלגיה. לדבריו, הוא חנה בשדה, השאיר את המפתח לרכב מעל הגלגל האחורי והתקשר לחבר כדי שיאסוף את הרכב עבורו משם. מ' חיכה לו באולם. "הגעתי עם שקית של קסטרו ובתוכה בגדים, כלי רחצה, ג'ל לשיער ומסרק. לא באתי עם מזוודה, כי היה מדובר בטיסה קצרה. תמיד כשאני טס לחו"ל, אני טס עם שקית", הסביר העצור בחקירתו.

ב־23:30, סיפר העצור לחוקריו, הם עלו למטוס וטסו לבוקרשט. "היה לנו קונקשן של ארבע שעות, הלכנו להסתובב בעיר ומשם המשכנו בשש לשדה התעופה בבריסל. נחתנו בתשע וכעבור חצי שעה ג' התקשר. הוא הנחה אותי לנסוע לאנטוורפן, לקחת שם מלון ולעדכן אותו בכתובתו. מ' לא רצה לנסוע ברכבת או במונית, אז שכרנו רכב על חשבונו, ויצאנו. מצאתי מלון במרכז העיר דרך אתר בוקינג והזמנתי חדר לשני לילות ב־300 שקלים.

"התקשרתי לג' לבקש הנחיות, והוא ביקש שאהיה במלון בסביבות ארבע. אמרתי ל־מ' שאין טעם להגיע מוקדם למלון והצעתי שנטייל בעיר. הסתובבנו קצת והלכנו להתפלל. אכלנו שם במסעדה ולקראת שלוש הגענו למלון. מ' הלך להתקלח ואני חיכיתי לשיחה מג', שלא הגיעה. בארבע וחצי שמתי את הטלפון לידי ונרדמתי".

העצור סיפר לחוקריו, כי כשהתעורר הציץ בשעון בבהלה. השעה הייתה שבע בערב. "ראיתי שהיו לי כמה שיחות ווטסאפ שלא נענו מהנייד האוקראיני של ג', והיו גם שיחות טלגרם ממנוי בשם 'דימה', שלא נענו. חזרתי אליו מיד. ג' אמר לי להיות עוד חמש דקות למטה. הוא שאל מה אני לובש, ואמר שמחוץ למלון יהיה בחור שיביא לי מזוודה.

"ירדתי ואחרי חמש דקות, עשרים מטר משמאל ליציאה מהמלון, ראיתי בחור שעמד עם מזוודה ירוקה וסימן לי להגיע אליו. הוא היה בחור שחום, עם שיער שחור, היה לו כובע עגול שוליים עם משקפי שמש. ניגשתי ולחצתי את ידו. אמרתי לו 'שלום' בעברית, והוא לא ענה. רק מסר לי את המזוודה והלך".

העצור היה סקרן. לחוקריו סיפר: "כשנכנסתי לחדר, דבר ראשון פתחתי את המזוודה בשביל לראות מה יש בתוכה, כי כשעליתי שמעתי רעש של זכוכית. המזוודה הייתה ריקה לחלוטין, מלבד שקית רב־פעמית שהיו בה ארבעה בקבוקים בצבע ירוק שקוף ובתוכם נוזל שקוף. עשיתי חיפוש נוסף במזוודה. בכיס החיצוני שלה היו מספר פריטי לבוש כמו תחתוני בוקסר וקפוצ'ון. התקשרתי לג' א'. עידכנתי אותו שהמזוודה אצלי ושיש בה בקבוקים וכמה בגדים. ג' א' ביקש שאכניס לתוכה את כל הבגדים שלי, 'כדי שהבקבוקים לא יישברו'. אז יצאנו לבלות באנטוורפן. אחר כך שמנו את המזוודות בתא המטען של הרכב השכור, מסרנו את המפתחות לפקיד הקבלה... ג' התקשר לעדכן שהזמין טיסה לשישי בתשע בבוקר. הוא אמר שאבקש בשדה התעופה ניילון ואעטוף בו את המזוודה, כדי שתהיה עוד שכבת מגן על הבקבוקים.

"הסתובבנו קצת בעיר עד שעות הבוקר המוקדמות, שרפנו את הזמן וגם ישנו קצת ברכב. בארבע וחצי בבוקר התחלנו לנסוע לעבר בריסל. הגענו לשם בשש בבוקר והלכנו לעמוד בעמדת הצ'ק־אין. הטיסה הייתה בעשר, כעבור שעתיים נחתנו בפראג וג' התקשר שאעדכן אותו כשאני נוחת בארץ. זאת הייתה הפעם האחרונה בעצם שדיברתי איתו".

אחרי שהעצור מסר את גרסתו הראשונה, הוא נחקר עוד כמה פעמים ואף עומת עם גרסת חברו מ'. יודגש, שהחבר מ' לא קשור לפרשה ואינו מואשם בה כלל.

רס"מ תכלת: מה אתה אומר על כך שמצאו אצלך קרוב ל־5.5 ק"ג ברוטו חומר החשוד כסם מסוג קוקאין ועוד 6.8 ק"ג ברוטו קוקאין נוזלי בבקבוקים שהבאת?

העצור: "זה כואב ועצוב. לא היה לי מושג שאני מביא דבר כזה לארץ. אני אוהב את המדינה. חשבתי אתמול בלילה שאני דווקא שמח שתפסו את זה לפני שהכנסתי את זה לארץ, בגלל כל הנזק שזה היה גורם לאנשים אחרים, ואני הייתי השליח של כל זה".

רס"מ תכלת: אתה משתמש בסמים?

העצור: "גראס. כמעט ולא. אני מעשן פעם בהרבה זמן בסופי שבוע. אני עובד ולא נוגע בסמים קשים".

רס"מ תכלת: אתה משתמש בקוקאין?

העצור: "לא".

רס"מ תכלת: אז מה יש לך להגיד על התפיסה של שני גרם הקוקאין שהיו בתפילין שלך?

העצור: "אין לי הסבר הגיוני לזה. אולי מישהו ניסה להפליל אותי או לקשור את הסיפור הזה אליי. גם אם הייתי משתמש, בחיים לא הייתי שם קוקאין בתפילין שלי. הייתי בהלם שמצאו שם סמים. זה כל כך פגע בי כשגיליתי את זה".

רס"מ תכלת: של מי התפילין האלה?

העצור: "של מ', אבל זה היה איתי. אמרתי לו שיביא איתו תפילין, כי שכחתי את שלי באוקראינה. קיבלתי אותם לפני הטיסה בשדה התעופה, והם היו אצלי כל הזמן כשהיינו בחו"ל".

בחקירתו השלישית בתחילת מאי, החוקר נותן להעצור הזדמנות לתקן את גרסתו: "האם כל מה שמסרת בחקירותיך הקודמות הוא אמת לאמיתה? האם הזנחת או השמטת פרט כלשהו הקשור לביצוע העבירות הנ"ל?”

העצור: "לא".

החוקר: אני שואל כי במהלך החקירה עלה חשד שלגבי חלק מסוים של מהלך שהייתך בחו"ל לא סיפרת את כל האמת ולכן אני שואל שוב: האם כל דבריך הם נכונים, ובמידה שלא, מדוע השמטת חלק זה?

כאן העצור נשבר. הוא מגלה כי אחרי שעזבו את המלון באנטוורפן קפצו השניים לאמסטרדם. מדובר בנסיעה בת שעתיים. "טיילנו בעיר. מ' חיפש באפליקציית בוקינג בית מלון כדי להתרענן ולהתקלח, ושילם בכרטיס אשראי. המזוודות שלנו נשארו ברכב. שוב ירדנו לטייל, הכל היה סגור ואחרי שעה וחצי חזרנו לרכב ונסענו לכיוון בריסל".

החוקר: מדוע השמטת את החלק הזה מגרסתך?

העצור: "לא יודע. פחדתי שזה לא ייראה טוב ולא היה בזה חלק שחשוב לסיפור. לא רציתי להפריע להליך של החקירה, חס וחלילה".

החוקר: אמסטרדם ידועה כעיר בה ניתן למכור בה סמים קלים באופן חוקי. האם בגלל זה השמטת את החלק הזה?

העצור: "חיפשנו לראות איך נראה הקופי שופ (החנויות לממכר סמים ד.ה), אבל כולן היו סגורות".

החוקר: לפי חברך מ', בזמן שהוא חיפש חניה הלכת להסתובב בעיר והגעת אליו עם ג'וינט שעישנתם אותו יחד. תגובתך?

העצור: "זה לא נכון. יכול להיות שהוא מנסה לרכך משהו. לא יודע".

החוקר: מ' סיפר לנו כי כשהסתובבתם בעיר, פנה אליך ברחוב אדם שהציע לך לקנות קוקאין. מ' טוען כי ראה אותך טועם את החומר ואף קונה מאותו אדם קוקאין. מה דעתך?

העצור: "זה לא נכון".

החוקר: האם פנו אליך אנשים ברחוב והציעו לך לקנות קוקאין?

העצור: "כן. כל הזמן. אבל גם אני וגם מ' לא קנינו ולא טעמנו".

החוקר: האם אתה מבין שגרסתו של מ' מסתדרת עם העובדה שנמצאו בתפילין שתי מנות קוקאין בבית המעצר הדרים?

העצור: "לגבי הקטע עם התפילין אין לי מושג. הפילו אותי בפח. זה לא קרה. וגם אם הייתי קונה את הקוקאין, בחיים לא הייתי שם את הסמים בתוך תפילין".

החוקר: האם נסיעתך לבריסל רק עם שקיות הייתה החלטה שלך או שאותו ג' א' אמר לך לנסוע עם שקיות, כי אתה אמור לחזור עם מזוודה?

העצור: "החלטה שלי".

החוקר: האם כך נהגת גם בטיסותיך הרבות בשנתיים האחרונות? טסת רק עם שקיות או עם מזוודה?

העצור: "טסתי עם שקית או עם תיק קטן".

החוקר: היה מקרה כזה בעבר שבו טסת עם שקית וחזרת עם מזוודה, או שטסת עם מזוודה אחת וחזרת עם אחרת?

העצור: "לא חושב. מעולם לא הבאתי לאף אחד שום דבר לארץ".

בהמשך החקירה רס"מ תכלת מציג להעצור פלט מיומן השיחות בפלאפון שלו ומעמת אותו עם רשימה של אנשי קשר. רובם, כך מתברר, הזמינו אצלו אוכל מהקייטרינג.

החוקר: מי זה ג' א'?

העצור: "בחור שהיה מזמין ממני מהקייטרינג את האוכל לפני שנה בערך".

החוקר: אתה מכיר בחור בשם י'?

העצור: "כן. הוא היה מגיע לקייטרינג הרבה. אנחנו לא בקשר חברי. לא פגשתי אותו הרבה זמן".

החוקר: י' נמצא נכון להיום בבית הכלא, אחרי שהואשם בקשירת קשר לייבא סם מחו"ל. ידוע לך על זה?

העצור: "לא (הערת החוקר: החשוד בוכה). אני לא מאמין שזה קרה".

אתה יודע על קשר בין י' לבין ג' א'?

העצור: "לא יודע".

החוקר: בחדירה לנייד של י' בזמן שהיה עצור ביחידה שלנו אותר טלפון תחת השם "גיסנו מהצפון". זה המספר שלך?

העצור: "כן".

החוקר: ומדוע הוא שמור כך אצל י'? יש לך מושג?

העצור: "כולם היו קוראים לי 'גיסנו מהצפון'. זה היה הכינוי שלי".

החוקר: טענת כי אתה וג' א' שוחחתם בעיקר בשיחות ווטסאפ ודרך הטלגרם, נכון?

העצור: "כן. רק".

החוקר: אבל בחיפוש שבוצע בטלפון שלך לא אותר זכר לשיחות ווטסאפ קוליות עם המספר האוקראיני של ג' א'. יש לך הסבר?

העצור: "לא מחקתי אותן. לא נגעתי בזה בכלל. לא יודע למה. אני גם לא עשיתי כלום בטלגרם כך שיימחקו השיחות או ההודעות".

החוקר: האם ג' א' ביקש ממך בשלב מסוים למחוק את הודעות הווטסאפ או הטלגרם?

העצור: "לא. וגם לא מחקתי".

בתום החקירות, החוקר מתעניין אצל העצור בבקבוקים שגילה במזוודה.

החוקר: למה לא עצרת הכל באותו רגע, והתקשרת לג' א' להגיד: 'אחי, אלה לא בקבוקי וודקה. במה לעזאזל מדובר?' למה לא עשית את זה?

העצור: "זה הדליק לי נורה אדומה. אבל כשבדקתי לא ראיתי משהו חריג. מעולם לא חשדתי שמדובר במשהו לא חוקי, וגם בדקתי במזוודה, כדי לחפש משהו אחר שמוחבא – ולא היה. לא יודע למה לא יצרתי איתו קשר. חשבתי שהעבירו את הנוזל לבקבוק אחר כדי שיחשבו שזה לא יקר.

"אני רוצה להבהיר שעמדתי להתארס בשבוע הבא. אני נמצא בחובות גדולים, שאני מאוד רוצה לכסות אותם כבר. אני לא מאמין בכסף קל. כפי שסיפרתי לך בחקירה הקודמת, עבדתי מאוד קשה בשנים האחרונות כדי להחזיר את החובות. ה־4,000 שקל שג' הציע לי היו עוזרים לי בגלל המצב הכלכלי שלי. יש לי הרבה הוצאות לקראת החתונה.

"חשבתי שזה מהשמיים, שהכל מסתדר ככה חלק, עם הטיסה ועם הכסף ועם מ'. לכן הסכמתי להביא את הבקבוקים. לא חשדתי מעולם שמדובר בסמים. אחרת לא הייתי עושה את זה. אני עדיין חושב שהכל משמיים ומודה להשם שתפסו אותי ושהכסף הזה והסמים לא נכנסו לארץ. היה לי קשה לחיות עם זה אחרת".

עו"ד עבד אבו־עמר, סנגורו של העצור מטעם הסנגוריה הציבורית, מסר בתגובה: "ברור לכל בר דעת שמדובר במי שנפל קורבן להונאה. מרשי בחור צעיר, נעדר עבר פלילי מכל מין וסוג. מעולם לא היה מעורב באירוע פלילי, מנהל אורח חיים נורמטיבי ועובד למחייתו בעבודה פיזית קשה. לא מדובר באדם בעל אמצעים שיש ביכולתו להיות מעורב בעבירה כה מורכבת".

"כדי להרשיעו בסחר בסמים, לא די בתפיסת הסם. על המדינה מוטלת החובה להוכיח מעל לכל ספק כי למרשי הייתה מודעות או לכל הפחות בסיס לחשוד שהוא מבריח סמים. מתיק החקירה אין כל אינדיקציה שהוא היה מודע לכך. יתרה מזו, מרשי שיתף פעולה בחקירה באופן מלא, לרבות הפללה של בעלי הסם, דבר המלמד על כך שהוא הולך שולל וסבר לתומו כי הוא מבריח ארבעה בקבוקי יין".