אאא

חשיפה: המכתב שהביא להתערבות היועץ המשפטי לממשלה ולדרישה לבטל את הבלעדיות של "וועד הישיבות" על השליטה על הפטור לבני הישיבות מגיוס לצה"ל - נחשף לראשונה ב"כיכר השבת". במכתב, טענות של "מרכז ההצלה" כי הוועד לכאורה מנצל את כוחו לרעה. 

>> להורדת המסמך המלא לחצו כאן <<

בשעות הצהריים דיווח העיתונאי יאיר שרקי על המלצתו של היועץ המשפטי לממשלה לבטל את הסמכות הבלעדית של וועד הישיבות לקבוע את הפטורים משירות צבאי לתלמידי הישיבות. "בתוך ההערות של מנדלבליט על חוק הגיוס מסתתר סעיף שהח"כים החרדים יתקשו לנהל נגדו מאבק פומבי אבל מטריד אותם מאד: ממליץ לבטל את המונופול על הסמכות של "ועד הישיבות" - גוף פרטי, להמליץ מי נחשבת ישיבה שתלמידה יזכו לפטור, בין השאר בעקבות תלונות של הפלג הירושלמי והעדה החרדית" כתב שרקי. 

מתברר, כי איחוד בני הישיבות, המכנה עצמו גם בשם "מרכז ההצלה" פעל בחודשים האחרונים - כפי שפורסם בהרחבה בכיכר השבת - לבטל את הבלעדיות של וועד הישיבות, אולם ה"מכה בפטיש" היה מכתב ששיגרו עורכי דין בכירים בשם האיחוד בסוף השבוע האחרון אל היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, מה שגרם לו להתייחס לעניין בהערותיו.

"כיכר השבת" חושף את המכתב שהביא לשינוי בגישתו של מנדלבליט. במכתב עליו חתום עורך הדין רנאטו יאראק ממשרד פירון, נדרש היועץ המשפטי לשלול את הסמכויות שהוענקו באופן בלעדי לוועד הישיבות, תוך העלאת חשש שהם פועלים משיקולים זרים.

"לפיכך, לאור הפגמים הנ"ל, מתעורר הצורך להסדיר בחקיקה המצוייה "בתנור" את השאלות הללו, וככל שימצא לנכון להעניק סמכויות מסויימות לגופים חיצוניים, הרי שיש להסדיר זאת באופן שוויוני ולהעניק סמכויות דומות גם לגופים נוספים דוגמת מרשתי" נכתב.

"בהקשר זה מתבקש כב' לתת את הדעת גם לכך שהועד פועל כיום כגוף בלעדי המרכז את סוגיית בקשותיהם של תלמידי הישיבות לדחיית השירות, ולמעשה משמש גורם מונופוליסטי המתיימר לפעול כמעין רשות שלטונית, עובדה שכאמור מנוצלת לרעה, כפי שפורט לעיל".

"לאור כל המקובץ לעיל, נבקש את התערבותו של אדוני, כך שככל שיוחלט להעניק סמכויות כאמור לגופים חיצוניים, יעוגן הדבר בחקיקה שוויונית, או שלא יוענק מעמד כלשהו לאף גורם מחוץ לרשויות המדינה, והדבר יקויים גם למעשה".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"כמו בהסדר שנפסל, גם התזכיר מציע להסמיך את שר הביטחון לקבוע רשימת ישיבות שרק לימודים בהן-דווקא יאפשרו לקבל דחיית שירות. את רשימת הישיבות יקבע השר בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל, שהוא התאגדות פרטית של רוב הישיבות החרדיות (אך לא כולן) – שאף הן גופים מן המשפט הפרטי".

"יש קושי בכך שזכותו של היחיד לקבל או שלא לקבל דח"ש, תלויה בשאלה באיזה מוסד פרטי יבחר ללמוד, וקושי נוסף בכך שסמכות שר הביטחון לקבוע את רשימת הישיבות כרוכה בהמלצה של גוף פרטי בעל-עניין בכך ניתן יתרון לגוף פרטי (ועד הישיבות) ולישיבות מסוימות על פני ארגון אחר (התאחדות הישיבות) והישיבות המאוגדות בתוכו".

"סוגיה זו התעוררה והתחדדה בעתירות שהוגשו בשנה האחרונה, וצפויה לשוב ולהתחדד, בשל פגיעת הסעיף בשוויון וכריכת הסמכות המנהלית לקבוע בצו את רשימת הישיבות בהמלצת גוף פרטי בעל-עניין".

"כאמור הצעתינו היא לשקול להגמיש את התנאים האישיים שנקבעו בתזכיר לקבלת הדח"ש, ובכלל זה את התניית הדח"ש באישור ראש הישיבה. בהתאם לכך, אנו מציעים לשקול לבטל גם את סמכות לקבוע רשימת הישיבות – דבר שלגישתינו, אין בו צורך (שהרי אין מנגנון רגולציה על הישיבות, אלא מנגנון פיקוח בלבד שאף בו לא נעשה שימוש מאז חוקק ב-2014). ככל שרשימת הישיבות תיוותר על כנה, ראוי להיטיב ולהבנות בחקיקה את שיקול דעת שר הביטחון ליצור את הרשימה; ולשקול לבטל את אזכורו כגוף ממליץ של הגוף הפרטי, ועד הישיבות, בחקיקה הראשית".