אאא

אובדן כושר עבודה

"למשרדנו הגיעה אישה בשנות ה- 50 לחייה אשר חוותה התמוטטות קשה והתפרצות של מחלת נפש, וביקשה לממש את הפוליסה אותה שילמה במשך 10 שנים לאובדן כושר עבודה", מספרים עו"ד און רונן ואורן מעוז ממשרד רונן מעוז, המתמחה בדיני נזיקין: "בחברת הביטוח טענו שהיא "הסתירה מידע" כאשר מילאה את שאלון הבריאות עוד בטרם הצטרפה לביטוח  ובנימוק זה דחו את תביעתה.

במקרה אחר דחתה חברת הביטוח את תביעתו של מבוטח להחזר הוצאות אשפוז ארוך אחרי תאונת קטנוע שעבר, או אז, החברה טענה שפוליסת תאונות אישיות שברשותו מכילה חריג "דו גלגלי" על קיומו לא דאגה ליידע את המבוטח האומלל. יתרה מכך, למרבה האירוניה, אותו הביטוח הוצע למבוטח מלכתחילה עקב היותו שליח רכוב על קטנוע.

מיליוני מבוטחים בישראל משלמים מעל 30 מיליארד שקל לחברות הביטוח עבור פוליסות ביטוח ומפקיד עוד כ-100 מיליארד שקל לחיסכון בקופות הפנסיה, הגמל והביטוח.

למרבה הצער, חברות הביטוח אינן עומדות, באופן שיטתי, בהתחייבותן לפצות אותנו ביום פקודה ומעדיפות במקרה הטוב לעשות "תספורת" לכספים המגיעים לנו או במקרה הפחות טוב לדחות את התביעה כליל ולהעמיד את המבוטח ביומו הקשה ביותר , מול שוקת שבורה".

ביטוח נסיעות לחו"ל

בימים בהם משפחות רבות מזמינות חבילות נופש ליעדים שונים ברחבי העולם, רכישת ביטוח נסיעות לחו"ל הינה דבר הכרחי כמעט כמו תוקף הדרכון, התכלית העיקרית בביטוח זה הינה כיסוי הוצאות רפואיות בחו"ל לרבות, חילוץ והטסה רפואית ארצה. לצד כיסויים אלו מתחייבות חברות הביטוח להעניק כיסוי על נכות צמיתה כתוצאה מתאונה בחו"ל וכך כיסוי זה מוצג בשיחת המכירה בה נציגי מכירות מטעם חברות הביטוח מוכרים פוליסה זו.

יחד עם זאת, עו"ד אלי דסה מומחה לנזיקין ולתביעות ביטוח מסביר, כי ההגדרה בפוליסה אינה פשוטה וברורה ולאחר מקרה הביטוח מתברר כי לא באמת קיים כיסוי ביטוחי לכל נכות מתאונה. ההגדרה בפוליסה לנכות צמיתה הינה כדלקמן: "אובדן מוחלט אנטומי או פונקציונלי של איבר או של גפה או חלקיהם, אשר אירע עקב תאונה". במקרים רבים אשר מיוצגים על ידי משרדנו טוענות חברות הביטוח כי רק במקרה של כריתה של איבר או שיתוק מלא של איבר זכאי הנפגע לפיצוי. עמדה זו בעייתית שכן אינה תואמת את האמור בהגדרה ומה גם שבאופן גורף לא מוסבר למבוטח משמעות סעיף זה.

ביטוח סיעוד:

כולנו רוצים שבשעת דחק תהיה לנו וליקירנו "משענת" כלכלית ורבים אף משלמים כסף רב לביטוח הסעודי על מנת להגשים שאיפה זו. "אומרת עו"ד יוליה שנקר מומחית לדיני נזיקין ותביעות ביטוח סיעוד, ״מדובר באחד הביטוחים החשובים ביותר שמטרתו לאפשר תמיכה סיעודית ומענה לצרכים המתעוררים כאשר אדם נזקק לעזרת הזולת ותלוי בעזרה זו לביצוע רוב פעולות היומיום. בדרך כלל, מדובר בהוצאות כספיות ניכרות מידי חודש, אשר אינן כלולות בסל שירותי הבריאות הציבורי. לרוב, הצורך בשרותי סיעוד מתעורר בגיל זקנה אך לא בהכרח ומצב סעודי לאחר תאונה או מחלה קשה, גם בגילאים צעירים, הינו מצב שכיח.

למשרדי מגיעות פניות ממבוטחים ובני משפחתם אשר פנו לחברות הביטוח, ביום בו הפכו לסיעודיים, במטרה לממש את פוליסת הסיעוד אך אז נתקלו "בחומה בצורה". חברות הביטוח יודעות כי החולה הסיעודי זקוק דחוף לכסף, שכן אין לו אפשרות לממן את הטיפול הסיעודי אותו הוא צריך. לצערי פעמים רבות שאותם מבוטחים בוחרים להתפשר עם חברות הביטוח, ולקבל סכומים פחותים בהרבה מהמגיע להם.

ביטוח חיים

נהוג לחשוב כי קיומה של פוליסת ביטוח חיים מבטיחה קבלת פיצוי תוך זמן קצר מקרות האירוע והגשת התביעה" אומרת עו"ד נירית פליישמן, מומחית לדיני נזיקין וביטוח "אולם בפועל ולעיתים קרובות, חברות הביטוח דוחות את התביעות המוגשות להן והמבוטח או בני משפחתו, נדרשים לפנות לבית המשפט כדי לקבל את אשר הם זכאים לו. העילות מגוונות אך עובדות כולן בשיטת ה״מצליח״. חברות הביטוח יכולות לטעון לאי גילוי, אשם תורם ואפילו על כך שהכיסוי אינו חל וזאת למרות שמדובר בשקר גס. הנתונים  מלמדים על כך שחברות הביטוח מצליחות, במקרים רבים, להימנע מתשלום ללא ערעור על ההחלטה מצידו של המבוטח".