אאא

בין הזמנים כבר עומד אחר כתלנו, עונת הקעמפים מתדפקת על דלתותינו, והצורבים הצעירים דנים בינם לבין עצמם על מה שיכלול הקעמפ התורן בין כפליו. המעאכרים הקבועים מסתערים על הרשימות, הצוותות מוודאים שהם מצטרפים לחגיגה על משפחותיהם, והת"תים בישיבות השונות ממיינות את הנצרכים שיזכו לסבסוד. אחרונים חביבים הם אלו שמרוויחים מכל הסיפור הזה - מנהלי ישיבות המגזר הד"לי, שבמתחמי הקמפוסים רחבי הידיים של מוסדותיהם, מוצאים בחורי הישיבות החרדיות פורקן ומנוח ברווח שניתן להם להתבונן בין פרשה לפרשה.

מחנות הקיץ של ישיבות המגזר החרדי הפכו למקום בו נקבעים דברים ומונעים תהליכים. מין 'פורום קסריה' או 'כנס הרצליה' - חרדי. בראש הרשימה מככבים כמובן הפאנלים משובבי הנפש, במהלכם מתכתשים פוליטיקאים ואישי ציבור משני עברי המתרס בנצחנות וקולניות לקול צחוקם של הבחורים הרכים. יש שיגדילו לעשות ויושיבו מייצגים של אידאולוגיית שונות ואידיאלים הפוכים שינסו לשכנע כל אחד בתורו, את בני הישיבה בצדקת דרכו, כמו אנשי ארץ ישראל השלמה ופעילי הימין בנצי גופשטיין וברוך מרזל מול דוב הלברטל ובני רבינוביץ, ועוד רבים אחרים. הצד השווה שבהם שדרכם להזיק ושמירתן עליך. כמי שמכירים את מנהלי הישיבות ומובילי הקעמפים מקרוב, אנו סומכים עליהם שאכן ידעו לשמור נאמנה על הצאן שהופקדו תחת ידם לבל ישרט בהגיונותיו של ברברן כזה או אחר, שדעתו נוגדת את דעת רבותינו מרנן ורבנן גדולי ישראל. וכבר הארכנו די במקום שאמרו לקצר.

קונפליקט שמירת השבת

מלאכת הפקת קעמפ היא מהעבודות הקשות שבמקדש. עמל ויגיעה אינסופיים מושקעים עד שהמוצר המוגמר קורם עור וגידים ומוכן להפעלה. כבר חודשים ארוכים יושבים המפיקים, מי בגפו ומי בסיוע צוות פעולה, ומכינים את התוכנייה הפרטנית לכל יום מימי המחנה. ואל תהי קלה בעיניכם מלאכת שיבוץ התכניות. קודם לכל יש לבחור את הקו המנחה, למצוא את האנשים הנכונים, לתאם ולוודאות שהם פנויים, להתמקח ולסגור על מחיר שישווה לנפש הבחורים, ובעיקר לזו של הוריהם הנאנקים ברוב המקרים תחת עול הפרנסה בלאו הכי.

אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

ואם הזכרנו את העלות היקרה, נוכל לספר שבשנים האחרונות תפסה יוזמה מבורכת תאוצה בקרב ישיבות רבות, שמספרם עולה משנה לשנה. ראשי הישיבה שנכחו לראות בחורים ממשפחות טובות ומשובחות, אך כאלו שעליהם נאמר 'היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה', ואין ביכולת הוריהם לממן את השהות היקרה עם עמיתיהם לספסל הלימודים בקעמפים היוקרתיים, פנו למנהלי הת"תים הישיבתיים, ששמם נישא לשם ותהילה בכל בתי ישראל בימי הפורים העליזים, והעמידו בפניהם את המצוקה הקשה. הת"תים ביסודם אמורים אמנם לסייע לתלמיד הישיבה בעת דודים, אולם כנראה שרזרבות תקציב שנחו בקופות הביאו את המנהלים להתגייס למשימה, וכך יכולים בחורים ממשפחות מעוטי יכולת לנסוע בלב שקט ובכיס מלא לקעמפ, כשהתשלום מגיע ישירות מקופת הת"ת.

נשוב למפיק המיוזע שהספיק כבר לשמוע משלוש זמרים שהם כבר תפוסים, לוליין אחד שהזניק את המחיר למקום שלא שייך לדבר עליו בכלל, ומנהלי פארק מים שמשום מה דווקא השנה החליטו לפתוח את האתר בשבתות. אפרופו שבת, כמה מוחות שעומדים מאחורי הקלעים של הקעמפים, ידעו לספר לנו על תהליכים מבורכים מחד בכל הנוגע לביקור באתרים מחללי שבת, אבל מאידך כאלו שמסבכים להם כהוגן את התכנון המקדים. "בעוד שבשנים עברו המודעות הייתה פחותה, וברוב המקרים השיקולים של שבת וצניעות לא תפסו מקום במכלול, הרי שלאחרונה המשוכה הראשונה אותה צריך האמרגן לצלוח היא שאלת שמירת השבת וסידורי הצניעות שנכנסו לקונצנזוס החרדי בעוצמה רבה", דבר המפיק.

בהרחבה ההסבר הוא, שאתרים גדולים מאוד שלא מיועדים לציבור החרדי, היו נשכרים על ידי הישיבות ליום שלם שהיו סוגרים בו את המתחם כולו, ואליו באו מאות בחורים לפעמים מכמה ישיבות יחד, וכך - במכה אחת - הרוויחו גם מקום 'שווה' וגם עלות נמוכה. כיום, לאחר ההתחזקות בהימנעות מלהיכנס לאתרים מחללי שבת, לא ניתן כבר לעשות את המהלכים הללו. מה שמחייב להשלים חורים גדולים שנוצרו בלוחות הזמנים של תכניות הקמעפים.

אוכל ולינה בראש הרשימה

הפרויקט שנקרא 'קעמפ' טומן בחובו משתנים רבים, וכדי להרכיב את הפאזל המלא צריך לחבר הרבה חלקים אחד לשני. הסעיף המשמעותי הוא 'לינה' ממנו נגזרות שאר העלויות. סעיף הלינה כולל את שכירת הקמפוס, ובחישוב גס העלות למיטה מסתכמת בין 80 ל-100 ₪, לעלות המבנה יש מאפיינים רבים, שהרי אינו דומה עלות קמפוס בצפון הארץ או בדרומה לכזה הממוקם בגוש דן. כמו כן בית הארחה או פנימייה לנוער אינם שווים במחיריהם, ויש גם מקומות שזוכים לסבסוד.

כפי שפתחנו המקומות האולטימטיביים הם הקמפוסים של הישיבות התיכוניות של הציונות הדתית, מ'כפר הרואה' ועד 'חרב לאת' 'נחלים' ו'שעלבים', אותם ישיבות שיש בהם מגרשים רחבי ידיים וחדרי פנימייה מאובזרים נחשבים למקום האידיאלי עבור בחורי הישיבות. מבחינת הצוות החשיבות של אותם מתחמים נמצאת בעובדת קיומו של בית מדרש במרכז הקמפוס, דבר שלא קיים במרכזי אירוח אחרים.

בחורי 'אור ישראל' בקעמפ, לפני שנתיים (אדיבות המצלם)
בחורי 'אור ישראל' בקעמפ, לפני שנתיים (אדיבות המצלם)

העוסקים בתחום מספרים שהדבר הקריטי ביותר לבחורים הוא מקום הלינה, ומכאן נגזרת החשיבות המכרעת שלו בכל שלבי תכנון הקעמפ. "שיהיה מזגן ומקלחת טובה" זה מאוד חשוב. "האידיאלי ביותר זה מקום עם מרחבים מחוצה לו" מסביר לנו אחד מהם. אחרי הלינה מגיע האוכל. הנופשים צועדים על קיבתם בסופו של דבר. בדרך כלל האוכל בקעמפים עולה ברמתו על האוכל שמוגש כל השנה לעמלי התורה, כשגם כאן יש הבדל בין ישיבות שמסתמכים על קייטרינג ויש שמביאים את הטבחים מכל השנה למטבח הקעמפ. עלות ההסעדה היא באזור ה-60 ₪ לפה, ולאלו שמזמינים אוכל מוכן כ-80 ₪.

אם נדרג את 'ערכי הקעמפ' כפי שעולים מהשיחות עם מפיקיהם. הרי שאת המקום הראשון קוטף סעיף הלינה, ומיד אחריו סעיף האוכל. מעניין להיווכח שראשית לכל חשוב לבחורים מה שיש להם בעצם כל השנה, רק אחריהם, השלישי ברשימה, מגיעים האטרקציות הפעילויות התכניות וכל מה שעבורו נוסד המושג קעמפ. נעבור אם כן למתחם הפעילויות הגדוש.

סימפוזיונים הרצאות ולוליינים

יש מחנות שהכול מסתכם בסימפוזיונים הרצאות וכל מיני פאנלים מרתקים יותר או פחות. בדברים האלו אין כסף גדול. העלות המקסימלית היא להביא את הנואמים למקום ותו לא. האורחים עצמם ברובם המוחלט מגיעים חינם אין כסף, מי לשם שמיים ומי לשם פרסומת. מעבר לכך, כולל תחרויות פנימיות - ודברים מהסוג הזה, מתחילים לספור את הכסף.

הכסף הגדול נמצא בהופעות ומיצגים. דוגמאות לא חסרות. העלות הממוצעת היא כחמשת אלפים ₪ לערב, ופעמים יכולה לטפס עד לעשרת אלפים ₪ ויותר. פנטומימות גרפולוגיה קוסמיות וחוש הומור אלו מרכיבים בולטים באותם הופעות. אחד מכאבי הראש הגדולים של המוציאים לפועל הם התכנים שלפעמים עלולים להיות בעייתיים, מרבית המופעים לא תוכננו מראש לציבור החרדי, ודאי שלא לבחורי ישיבות. כאן צריך לדעת איך להלך בחכמה בין הטיפות, ואת זה עושים המארגנים בהצלחה יתירה. אחד הדברים שנכנסו לאחרונה חזק מאוד הם מסיבות אוזניות. העלות היא פר-אוזניה, ובמקרים רבים העלות מכוסה בחסות החברה שרוצה להיכנס לשוק ולמכור במגזר.

קייאקים מסלולים ואוטובוסים

תחום הנסיעות הוא היקר מכל האחרים. יש ישיבות שלא עושים פעילות בשטח המחנה, בדרך כלל מדובר בכאלו עם כמות בחורים קטנה יחסית, שחסר להם תקציב. היום היקר ביותר מכל ימי הקעמפ הוא יום טיול, למרות שההליכה עצמה בדרך כלל היא חינמית הכסף הגדול נמצא באוטובוסים. מפיק ותיק מתאר לנו בשיחה "בהקפצה קטנה ממקום למקום זה לפחות 1,800 ₪, אוטובוס ליום שלם זה לפחות 3,000 ₪, ויש פה עוד הרבה משחק".

היציאה המועדפת על הבחורים היא למקומות עם מים, הפופולאריים ביותר הם מסעות השיט עם קיאקים בים התיכון וימת הכינרת, גם העלות הנמוכה מוסיפה לאטרקטיביות של הז'אנר, שבשנים האחרונות כמעט ולא נמצא קעמפ ישיבתי שלא מקדיש יום אחד לתענוג הרטוב. המחיר הוא באזור ה-25 ₪ לנפש. גם פה יש את האלמנט של שמירת השבת, כשאלו ששומרים שבת יותר מלאים וקשה למצוא זמן פנוי. גם הצניעות הפכה לפקטור משמעותי בשנים האחרונות, כשיותר ויותר נשמעת הדרישה לסגור את המקום רק לבני הישיבות למשך זמן מה.

אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

מסלולי הליכה, הממעיטים ילכו למקומות של קק"ל שהכניסה אליהם היא בחינם, והעלות, היקרה כשלעצמה, היא רק על הנסיעות. יש שהולכים לקירות טיפוס או דהרות ג'יפים. המחירים גם הם נעים ונדים בהתאם. ג'יפ יכול להגיע גם ל-700 ₪ בשעה, יהיו כאלו שיחלקו את זה לשני סיבובים בשעה, ואז יעלה להם 350 ₪ לסיבוב.

אחרי כל הפעילות החיצונית יש את הגיבוש החברתי הפנימי בתוך המחנה. המוטיב המרכזי בערבי הגיבוש הוא החלק המוזיקלי. מזיצ'ים עם גיטרות וקלרינט, ערבי שירה, ריקודים עד השעות הקטנות של הלילה, תחרויות מלחינים ועוד סוגים שונים רבים ומגוונים שמיובאים לקעמפים הישיבתיים ממקומות שונים ומשונים. הופעות מרובות זמרים הפכו לכוכב הלוהט של הקעמפים, בכירי הזמרים החסידיים, השמות הכי גדולים בשדה הזמר היהודי מקפצים מקמפוס למשנהו בכל ערב ומופיעים על עשרות במות במהלך שבועות בין הזמנים. רבים מהם תושבי חו"ל שעושים בארץ ימים ארוכים ועוברים מישיבה לישיבה, המגדילים ישלבו במופעים גם מקהלות שצצות לאחרונה כפטריות אחרי הגשם.

התקציב המינימלי הנצרך כדי לארגן קעמפ בין שלושה ימים עומד על כחצי מיליון שקלים לישיבה עם כמאתיים תלמידים. כך לפי הנתונים הנחשפים בכתבה זו.

התקציב של דרעי

העלות הכוללת של כל המבצע הזה גבוהה מאוד. התשלום ממומן מהנהלת הישיבה וכמובן מכיסם של הורי הבחורים. העלות לבחור נעה בסעיפי אוכל ולינה כ-170 ₪ לבחור, יום טיול מכוסה ממשרד הנגב והגליל, ושאר האטרקציות והפעילויות מגיעות לסך של סביבות ה-500 ₪ לבחור.

בשנים האחרונות צצה קרן אור חדשה המקלה במעט את ההתמודדות עם הסכומים האדירים שמושתים על ראש המארגנים. מדובר בתקציב הקעמפים של המשרד לפיתוח הנגב והגליל שתחת אחריותו של השר אריה דרעי. בשקלול הנתונים יוצא שהמשרד מתקצב כל ראש בכ-140 ₪, בעבר התקציב היה גדול יותר אך ריבוי הישיבות שהגישו בקשה למשרד, כשהתקציב הכללי נותר אותו דבר, הביא לירידה בתמיכה פר-ראש. אך עדיין מדובר בסכום משמעותי לישיבות. ישיבה ממוצעת נהנית מתקציב של 50,000 – 60,000 ₪. סכום שמכסה בדרך כלל יום פעילות שלם, הכולל יציאה לחיק הטבע ונסיעות ארוכות שהם הסעיפים היקרים ביותר כאמור. בהחלט משמעותי.

את הוצאות השתתפותם של משפחות אנשי הצוות של הישיבה, מממנים בדרך כלל מהקופה המרכזית, סוג של צ'ופר למג"שים והמשגיחים שעושים את עבודתם נאמנה כל ימות השנה, ומרביצים תורה בתלמידים וצריכים גם הם להחליף כוח.

הנושא האחרון הוא המורכב מכולם. הביטוח והכיסוי במקרים של פגיעות ונזקים בגוף ובממון. "זה אחד הבעיות הכי קשות. ההתמודדות מול משרד החינוך" אומר גורם המעורה בתחום. "בדרך כלל יש הרבה מאוד ביקורות על הדברים האלו". לפעמים באמצע יום טיול יכולים להופיע מפקחים של המשרד. במקרה של בחורים פחות מגיל 18 המורכבות גדלה עוד יותר. יש חובה לצרף חובש ומדריך מקצועי ומוסמך לכל יציאה וטיול והעלויות לא קטנות. גם אישור לכל יציאה נדרש להנפיק ממשרד החינוך. "משנה לשנה המודעות בהחלט עולה, אף ראש ישיבה לא רוצה להסתבך עם פציעה של בחור וכל היתר, והדברים קרובים להסדרה סופית". מספר הגורם.

אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

בשנות תשס"א התפתחה ההתייחסות ההלכתית לתקופת החופשה הישיבתית, וחוברו מספר ספרים העוסקים בהליכותיהם והנהגתם הראויה של בני הישיבות בחופשה. בין הספרים שנכתבו במיוחד על "הלכות בין הזמנים": ספר 'מנוחת אמת', שחיבר גאב"ד חניכי הישיבות הגאון רבי מרדכי גרוס, ספר 'שלהי דקייטא', שחיבר הרב שמואל ברוך גנוט, ספר 'דבר הלכה/בין הזמנים", שחיבר הרב יהודה לייב שטרן, ספר "הזמן ובין הזמנים", שנכתב בעילום שם המחבר. ארגון "דרשו" פרסם מספר קובצי עת, המתפרסמים בישיבות לפני היציאה לפגרה והעוסקים ב"הלכות והליכות ל'בין הזמנים". מידי בין הזמנים מנהיג הציבור הליטאי מרן ראש הישיבה הרב שטינמן זצ"ל היה נוהג לפרסם אזהרה על הסכנות הרוחניות שאורבות לבני הישיבות בימים אלו ומעורר את תלמידי הישיבות להקפיד על לימוד תורה גם בימים אלו ולהימנע מסיכונים מיותרים.

לא בכל הישיבות כבר הכריעו סופית היכן לקיים בשנה זו את הקעמפ, אך מטבע הדברים בישיבות הגדולות בהן לומדים למעלה ממאתיים תלמידים - הקעמפ כבר יצא לדרך וכמעט הכל סגור ומאורגן מול הספקים, האמנים ובתי הארחה.

אחת הישיבות שכבר סגרו את כל הפרטים הקטנים היא הישיבה הגדולה ראשון לציון המונה כמאתיים בחורים. הם ייערכו את הקעמפ השנה בקמפוס המפואר 'בית חנן' בהר כנען בצפת בשבוע הראשון של ביה"ז למשך ארבעה ימים, הרמה של הקעמפ היא מהגבוהות שבעולם הישיבות כשבעבר אף הגיע חה"כ יעקב אשר' מדגל התורה לסימפוזיון שנערך בהנחיית אבא טורצקי. ראש הישיבה הגאון ר' ישראל מאיר דרוק אינו שוהה בקעמפ אך מגיע לסימפוזיון מיוחד בו התלמידים שואלים ככל העולה על ליבם,

ישיבת מיר ברכפלד ישהו במושב שעלבים כאשר הקעמפ יתקיים בהשתתפות ראשי הישיבה ובהשתתפות של ראש הישיבה הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל. שהשתתף גם בקעמפ של מיר ירושלים שיתקיים השנה - חיספין שבגולן.

ישיבת בית מתתיהו בראשות הגר"ב ויסבקר יקיימו השנה את הקעמפ במבנה סמינר באר יעקב.

ישיבת אור ישראל בראשות הגר"י רוזן והגר"מ רבינוביץ ישהו השנה בקמפוס בחדרה. יצויין כי גם בימי הקעמפ מקפידים בישיבה על הסדרים ובמהלך הבוקר מתקיים סדר א' בדומה לימי הזמן הרגילים.

ישיבת מאור התלמוד רחובות בראשות הגרא"י קוק והגר"ח זליבנסקי ישהו בשנה זו  - בקרית טבעון.

ישיבת חברון קרית ספר (ר' הלל) ישהו בנתניה.

ישיבת תורת זאב בראשותו של הגר"ב סולובייציק ישהו מושב שעלבים, יצויין כי חבר המועצת ור"י חברון הגר"ד כהן הנחשב לראש ישיבת תורת זאב, שוהה מידי שנה עם תלמידי הישיבה בקעמפ.

ישיבת מאור יצחק (חמד) ישהו השנה בכפר הרוא"ה.

ישיבת נתיבות החכמה בראשות הגאון רבי דניאל קלמן וולפסון, ישהו במושב שעלבים.

ישיבת מאירת שמועה בראשות הגר"נ רוזנבלט באשדוד ישהו באחד הישובים ברמת הגולן.

ישיבת כפר חסידים ברכסים ישהו בעיר מעלות

ישיבת קפלן החדשה ישהו בת"ת תשב"ר ברכסים.

ישיבת באר יעקב בראשות הגרד"י שפירא ישהו בישיבת אביר יעקב נהריה.

ישיבת אור אלחנן משכונת רוממה בירושלים ישהו השנה בישיבת בני עקיבא בצפריה.

ישיבת שערי שמועות בראשות הגרנצ"י שפירא ישהו במדרשת ביחד בירוחם.

ישיבת קול תורה ישהו בישיבת בני עקיבא מירון.

ישיבת הגר"ח מן ההר ישהו במושב נווה ישיבה קדם צבאית עוצם.

ישיבת משכנות הרועים ישהו בכפר הרואה.

ישיבת תורה ודעת ישהו במגדל העמק.

ישיבת דרך חכמה (הרב סילבר) ישהו במצפה יריחו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ארגון עזר מציון יערכו את הקייטנה בקמפוס נחלים כמו כל השנים.

ארגון אחים לנצח יוצאים המתנדבים והחולים למושב טל חרמון רמת הגולן.

בעשרות ישיבות מנהלים עדיין מו"מ עם בתי הארחה, ישיבות וקמפוסים זולים.

בישיבות הותיקות בעולם הישיבות לא מקיימים כלל קעמפ, כך למשל בישיבות פוניבז' חברון תפרח וכדו' לא מקיימים כלל קעמפ. בישיבת תושיה בתפרח מחמירים ואוסרים על בני הישיבה לקיים טיולים בימי בין הזמנים יחד, בעבר נתפסו בחורים שיצאו לטיול מאורגן יחד ובעצה אחת עם כל רבני הישיבה הם עזבו את הישיבה לצמיתות.

הקעמפ המשמעותי ביותר בעולם הישיבות הוא "מחנה בני תורה" של ישיבת "עטרת ישראל" המתקיים יותר מחמישים שנה בראשות הגרב"מ אזרחי. הקעמפ, שייערך בגבעת וושינגטון, יעלה לכל משתתף 900 שקל ואחרי סבסוד כ-500 שקל לבחור. הקעמפ מושקע ביותר ויש בו מאות תוכניות, מסלולים, הופעות, תחרויות וטיולים. בין היתר הופיע בעבר במחנה גדול הזמר החסידי מרדכי בן דוד שביצע בקעמפ את מיטב להיטיו.

במחנה משתתפים בחורים מישיבות תיכוניות ש"נשרפים" והופכים לבני ישיבת עטרת ישראל עם תחילת זמן אלול. במרכז המחנה עם צאת השבת המסיימת את הקעמפ מספר חבר המועצת וראש ישיבת "עטרת ישראל" הגרב"מ אזרחי את הסיפור הידוע "יצחק אלחנן שמאלה" על מרן רבי יצחק אלחנן ספקטור זי"ע והחלום שגרם לו לשנות את חייו. כאשר רבים מן המשתתפים דומעים בכל שנה מחדש.

  • הכתבה המלאה פורסמה ב'קו עיתונות'