אאא

כבר הספקנו לשמוע על אינסוף ישיבות שמהוות טריגר לתלמידים, הם לומדים המון תורה ומנגד מתרחקים ממנה, מפסיקים ליהנות מהלימוד ומאבדים בטחון והון רגשי - אפשר לומר שזה הסוף. לפחות בישיבת ברכת דוד, שם משלבים תורה באהבה, העצמה, ביטחון והולכים יחד עם התלמיד ולא נגדו.

עשרות הורים מתוסכלים יושבים בבית חודשים עם הילד שלהם, כי לא נמצא עבורו מוסד שיגרום לו להרביץ תורה באהבה ולהרגיש רצוי בו זמנית. זו הסיטואציה הכי כואבת בהורות - שניכם, אתה והנער רוצים שהוא יגדל בתורה אבל איכשהו הרבה לא יודעים לעשות את זה כמו שצריך, עם קבלה, יד ביד ולא נגד. דקות עד ימים נשרפים כששניכם זועקים לישיבה הנכונה? הגיע הזמן לאיך שאומרים "וחנוך את הנער על פי דרכו" - זו אגב הדרך להצמיח גדולי דור. 

יצחק ק', אחד התלמידים מספר: "הייתי בישיבה ירושלמית אחרת לפני - היה צפוף בלימודים עד שלא הצלחתי להשתלב. מבחינתי יש הבדל מטורף בין השניים: שם היינו לומדים קודש, כל היום קודש, בשיעורים ענקיים - חוויה לא נעימה בסך הכול שגם גורמת לך למאוס בלימוד ולהרגיש בסדר הלימוד כמו עוד סרדין  - כאן,  מנגד, אתה מרגיש חשוב בפני עצמך, מקבל את היחס האישי שמגיע לך ולא רדוף ציפיות לא הגיוניות. זה יתרון ענק".

"וחנוך את הנער על פי דרכו", הרב מרדכי מרקביץ' מרבני הישיבה מציין: - זו הדרך בישיבה שלנו. יש לי 4 ילדים ביולוגים ועוד 16 שהם גם הילדים שלי".

ראש הישיבה, הרב אהרון גלברט - "פתאום המחנך מתקשר אליי באמצע השיעור ומספר לי שהוא, זה שלא למד 8 שנים קודש, לומד גמרא ושואל שאלות. ואני? דואג לתת לבחור צביטת לחי בפרוזדור ואומר לו - 'שמע. כל הכבוד, שמעתי מה ששאלת וזה מדהים"'. 

"אנחנו מלמדים את הבחורים שלנו להפסיד - הרי לשחק זה ליהנות, אתה אומנם מפעיל את הראש שלך נגד השני אבל לא נלחם בו. כאן מפתחים דרך להפריד את המשחק מהניצחון, והמנצח והמפסיד הופכים להיות חברים".

חלק מההעשרה שהתלמידים מקבלים היא רכיבה על סוסים, איפה שהוא זה טיפול מעצים בינם לבין עצמם שמחזק את הכוחות הפנימיים ללימוד פורה אח"כ: 

ישראל כהן - מנהל חוות 'היידה': "אנחנו מלמדים את הנערים של הישיבה רכיבה מה שמראה את ההתקדמות שלהם בכל התחומים - אם בהתחלה הם לא יכלו לבטא את עצמם היום הם פורחים ונהנים. אנחנו מרגישים קרובים אליהם". 

גם צוות מקצועי מלווה את בחורי הישיבה:  

הלל שטרן, פסיכולוג הישיבה: "יש כאן ילדים שבאו מבתים שבורים, ולמרות שהם לא מהווים בעיה, הסביבה משפיעה עליהם, כך שקשה להם למצוא את הכוחות שלהם וכאן אנחנו עוזרים להם: לפתח אמון בעצמם, לגלות את התכונות הטובות שטמונות בהם ואלה מעניקים להם כוחות שימנפו אותם. מה שגורם לילדים לפרוח זה ללא ספק היחס האישי כלפיהם - הוא זה שמזמין אותם בנעימות ללמוד ולהתקדם - בקצב שלהם".

אז בנו פה קרקע פוריה לתלמידי חכמים בדרך 'קצת' אחרת ואולי טובה מדעית ומוכחת. ראש הישיבה מסכם:

"אם פעם מכשולים עצרו את הנער שלי מלהצליח כי מגמתית לקחו ממנו את התחושה שהוא יכול אצלנו הוא מתרפא מזה ומתעצם בקלות". 

הנה למשל, מהישגיה של הישיבה: סיום מסכת מכות בהשתתפות אדמורי"ם ורבנים בכירים. ביניהם: האדמו"ר מביאלה, מסטריקוב, מטאלנא, ראש ישיבת חיים עוזר והרב מנחם צבי ברלין: 

האדמור מסטריקוב מרים לחיים: 
האדמור מטאלנא בחלוקת התעודות:
צילום: קידום יח''צ

צילום: קידום יח''צ
גם האדמור מטאלנא אשדוד וזוויהיל בני ברק היה שם.
צילום: קידום יח''צ
הרב מנחם צבי ברלין ר"י חיים עוזר הגיע.
צילום: קידום יח''צ
 האדמו"ר מביאלה.