אאא

"שמי הבדוי הוא ארמין. אני בן 33 ומתגורר בעיר שיראז שבאיראן", כך נפתח טור מיוחד של אזרח איראני, שתורגם לעברית ופורסם בערוץ החדשות.

"אתם לא ממש יכולים לדמיין מה עובר עלינו. היום, שבו מתחילה החזרת החרם של ארה"ב, הוא היום שממנו פחדנו כאן באיראן מאז בחירת טראמפ לנשיא. בחודשים האחרונים, רק מהחשש לקראת מה שצפוי להתרחש כשיוחזרו הסנקציות, המצב הכלכלי הידרדר בצורה שלא האמנו שאפשרית".

"אנשים רצו לשמור על ערך הכסף שלהם, ורכשו דולרים. אלה שיכלו, קנו נכסים בחו"ל (למשל, במדינות כמו גיאורגיה) וכך הדולרים יצאו מהמדינה ולא חזרו אליה. זה הוביל לעלייה חדה בשער הדולר, צניחה חופשית של ה'ריאל', המטבע המקומי, ולעליות מחירים קיצוניות בכל התחומים".

שיראז, איראן (צילום: שאטרסטוק)
שיראז, איראן (צילום: שאטרסטוק)

'ארמין' ממשיך ומתאר: "מצרכי יסוד כמו מוצרי חלב התייקרו ב-10-35%, ואילו מוצרים אחרים כבר קפצו בין 35% ל-400%, תלוי אם הם מיוצרים באיראן ובכמה שהם בסיסיים. אני עובד בשתי עבודות. בטהרן יש גם אנשים שנאלצים לעבוד בשלוש עבודות, אבל המשכורות שלנו, אם שאלתם, כמובן נותרו כשהיו".

"בכל יום אני רואה יותר ויותר אנשים, זקנים וצעירים כאחד, שמחטטים בפחי הזבל. לפעמים, אפשר לראות אדם מחטט בפח בזמן שמכונית יוקרה חולפת לידו. העשירים ממשיכים להתעשר, השחיתות גואה. רק השבוע חברת 'רולס רויס' ייבאה לאירן מכוניות יוקרה בשווי מאות אלפי דולרים, וזה בזמן שאנשים מסביבי ובכל המדינה רעבים ללחם".

"ברשת החברתית 'טלגרם', שבה מאורגנות רוב ההפגנות, מודיעים בחלק מהערוצים מתי והיכן יתקיימו ההפגנות בכל עיר, אלא שאז כוחות הביטחון מגיעים למקום עוד לפני המפגינים. כעת המפגינים עברו לטקטיקה אחרת והם פשוט קוראים בטלגרם לצאת מהבית ולהתחיל להפגין, ללא כל התארגנות מראש, ולו רק בשביל שכוחות הביטחון לא יפזרו את ההפגנות לפני שהחלו".

קבצן באיראן (צילום: שאטרסטוק)
קבצן באיראן (צילום: שאטרסטוק)
הגדלה

"אותן הפגנות שאתם רואים בכלי התקשורת, הן של אנשים אמיצים מאוד. ועל כל אמיץ כזה יש עשרה שרצו להפגין אבל פחדו להשתתף, ואני יכול להבין אותם. יש כמה מנהיגים למחאות האחרונות שהתקיימו ברחבי המדינה, אבל זו בדיוק הבעיה - הם מפוזרים ואין כוח מאוחד שיוביל את העם".

"אנחנו צריכים למצוא מנהיג שתהיה לו גם תכנית ליום שאחרי, שהרי כמו שלמדנו מניסיוננו ומניסיון מדינות שכנות, העתיד יכול להיות עוד יותר גרוע", מספר כותב הטור. "אנחנו רוצים מדינה עם חופש דת - גם לדתיים (בניגוד לתקופת השאה) וגם לחילונים. אנחנו רוצים חופש ביטוי, חופש לנשים שלנו, חופש לרקוד, לשתות אלכוהול, גם בפומבי, וחופש לחיות כמו שאנחנו רוצים מבלי לשקר כל הזמן מחשש לחיינו".