אאא

ישראל שלי, הבחור שעליו גאוותי!

המציאות הזאת, בה אתה נכנס היום בשעריה של ישיבה, בלתי נתפשת בעיני; לא מסתדר לי בראש שבני בכורי, שאך "אתמול" נולד, הופך עכשיו לבן ישיבה לכל דבר וענין.

אבל זה רק אני והדמיון הלא מפותח שלי, שמושפע מהמהירות בה חולפות השנים. כי מבחינת ההתאמה - המציאות הזו בהחלט כן הגיונית: אתה לגמרי בוגר, בשל ונבון בשביל הגדרת ה'ישיבע-בוחר' שמעטרת אותך החל מהיום.

כשאני מצרף אל מעלותיך אלו, את אישיותך שגבהה פתע ואת האופי המקסים שלך, אני בטוח שתצליח בדרכך. אתה הרי יודע שדרך זו לא תהיה תמיד קלה; נכונו לך אתגרים מסוגים שונים, אך בעזרת ה' תעמוד בהם בכבוד ותצא מהם מחושל.

 אלפי תלמידי מיר צועדים לפתיחת ה'זמן' (באדיבות המצלם)

חשוב לי שלא תבין אותי לא נכון: אתה בוודאות תיפול, שוב ושוב, באחד מהבורות הרבים שייפערו בדרכך. אחד כזה יכול להיות בדמות קושי לימודי, בור אחר עלול למשוך אותך אל קרקעיתו כטרף קל, בעזרת פיתוי יצרי זה או אחר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אז למה אני בכל זאת רגוע, אתה בטח שואל? כי אתה מצויד כראוי. אתה מגיע להתמודדות הקשה הזאת, עם מאגרים של כוח רצון, חן בעיני אלוקים ואדם ונפש בריאה ומחוסנת.

מה שלי נשאר, הוא רק להתפלל - ולברך אותך מכל ליבי, ישראל שלי, שתגדל ברוחניות כפי שאתה רוצה; במידות טובות, בתורה וביראת שמים.

הלוואי שתזכור את שנתך הראשונה בישיבה הקדושה כתקופה הנהדרת בחייך! שתהנה מחייך החדשים, שמאוד מהר תמצא בהם את סיפוקך ושמשנה זאת תימשך הנאתך אל השנים הבאות, רק יותר ויותר.

אוהב אותך מאוד, ובטוח בהצלחתך - אבא.