אאא

חשש מפני הגירעון החמור בתקציב המדינה, כך על פי הדיווח הבוקר (ראשון) ב'ידיעות אחרונות', לפיו ייתכן ויידרשו קיצוצים בתקציבי משרדי הממשלה.

בסוף השבוע שעבר פרסם החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, את נתוני קופת המדינה בחודש האחרון, והנתונים מאשרים את החשש כי קיים גירעון גדול בפעילותה התקציבית של הממשלה. בספטמבר בלבד הגיע הגירעון לסכום גבוה וחריג של 8.4 מיליארד שקל.

במקביל ותוך התעלמות מהמצב, מצהיר שוב שר האוצר, כי ברצונו לקדם תכנית להפחתת מיסים, בעיקר מכסים ומסי קנייה. כמו כן, הוכנה על ידו תוכנית להקלה בתשלומי מס הכנסה לבעלי שכר נמוך יחסית, בעיקר עד 10,000 שקל ברוטו בחודש. זאת, באמצעות הענקת עוד נקודות זיכוי ממס הכנסה, כשממילא המס המשולם בדרגות שכר אלה נמוך יחסית גם היום.

על פי העיתון, גורמים כלכליים, כולל בכירים במשרדי הממשלה, טוענים שהפחתות מסים בעת הזאת אינן הגיוניות וייחשבו ככלכלת בחירות. זאת לצד הגידול הצפוי בהוצאות הממשלה בשנים הקרובות, בעיקר בתחום הביטחוני.

מלשכת שר האוצר הגיבו ל'ידיעות אחרונות', כי "השר הבהיר שהוא תמיד בעד הורדת מסים, מתחילת הקדנציה וגם הלאה".

באוצר טוענים שהגירעון גדל עקב דחיית בתשלומי מס לאוקטובר, עקב חגי תשרי, אולם המומחים מצביעים על כך שכבר חודשים אחדים יש הוצאות חריגות של הממשלה וירידה מתמשכת בגידול שהיה צפוי השנה בהכנסות ממסים. ההערכה היא שנדחו תשלומי מיסים בכ־6.1 מיליארד שקל מספטמבר לאוקטובר. אלמלא דחייה זו, היה הגירעון בספטמבר עומד על 2.3 מיליארד שקל.

בחודשים ינואר־ספטמבר 2018 נמדד גירעון בתקציב של 24.1 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 4.8 מיליארד בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. גם לפי גירעון של 18 מיליון שקלים - ללא דחיית תשלומי המסים - מדובר בגירעון ענק לעומת השנה הקודמת.

גם כעת לא ברור אם נתניהו יתערב בהתנהלותו הכלכלית של כחלון, במיוחד בשנת בחירות וחוסר רצונו להיתפס שוב כמי שאינו מעוניין בהורדת מסים ובהקלת העול הכלכלי מציבור הבוחרים.