אאא

נוהגים לומר, כי ירושלים מהווה מיקרו קוסמוס של החברה הישראלית. עיר של ניגודים ושלל צבעים, רעשי רקע תקשורתיים גבוהים שלא מהווים בהכרח תמונת מראה למציאות היומיומית הסוערת, צרכי פרט משעממים לצד קונפליקטים לאומיים, דתיים, תרבותיים וחברתיים. מעל כל אלה זוהרת העיר ומתפתחת בצעדי ענק הנותנים דגש חזק ליופיה ההיסטורי כשהמונומנטים העתיקים והקסומים משתלבים בתשתיות תחבורתיות מהמתקדמות בעולם, לצד מרכזי קניות, תרבות ופנאי מודרניים השוקקים באלפי תיירים ובליינים מדי יום.

מועד הבחירות לרשויות המקומיות מתקרב והזרקור הציבורי והתקשורתי מופנה, ובצדק, לירושלים בירת ישראל, העיר הגדולה ביותר, המורכבת מכל רבדי האוכלוסייה הישראלית. רבים סבורים כי לתוצאות הבחירות ברשויות המקומיות תהיינה השלכות ברמה הלאומית, אך אני מפנה את ההתייחסות כבר בשלב זה, עוד טרם יום הבחירות ובחינת התוצאות, לתהליכים המתרחשים בחברה הישראלית ובתוכה במגזר החרדי, המשתקפים בבבואת המועמדים לראשות העיר ירושלים.

המגזר החרדי, לפחות באופן מוצהר, נחלק בבחירתו למספר מועמדים. המועמד החרדי, יוסי דייטש הנהנה בעיקר מתמיכת הקהילות החסידיות, משתייך לחסידות סלונים. אך בשונה מהנציגים בעבר ששיקפו באישיותם ובפעילותם הפוליטית שמרנות, דייטש מצהיר בפומבי על שירות צבאי ממושך ועל היותו מראשי קרן קמ"ח שהעניקה מלגות לימודי השכלה גבוהה לאלפי חרדים באוניברסיטאות והמכללות במגוון תארים.

שני המועמדים הנוספים, אינם משתייכים לקהילה החרדית. משה ליאון זוכה לאמון בני ביתם של מנהיגי הציבור הליטאי והספרדי שלא ראו לנכון להציב מועמד אדם חרדי לראשות העיר. ועופר ברקוביץ, שאינו חובש כיפה אך נמצא מזוהה עם צרכי הפרט של התושבים ועל כן זוכה לגלי תמיכה מצעירים חרדים שאינם כפופים בהכרח למרות רבנית ישירה, בוודאי שלא כאשר הדבר נוגע לבחירות.

תופעה זו, כשלעצמה, מרתקת ומעידה על השינויים המתחוללים בעשור האחרון במגזר החרדי הבאים לידי ביטוי הן במאבקי השליטה הפנימיים, הגורמים להשלמה בבחירת מועמדים שאינם חרדים והן בצמיחת אנשי ציבור חרדים הנוטלים חלק משמעותי בשילוב המגזר החרדי בחברה הישראלית. אלו ואלו זוכים לתמיכת הרוב המוחלט של החברה החרדית, על אף הטרמינולוגיה השמרנית שלא היתה עולה בעבר בקנה אחד עם זהותם של המועמדים.

תהיינה תוצאות הבחירות אשר תהיינה, תקופת הבחירות והצבת המועמדים מהווים כאמור תוצאה לתהליכי עומק הרוחשים לפני השטח. אפשר לראות בכך עוד אבן דרך לקראת שינויים עתידיים אף בבחירות הכלליות לכנסת, כגון תמיכת הציבור החרדי במפלגות לאומיות ודמוקרטיות, מועמדות של חרדים המשתלבים בתנועות ומפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית, והצבת מועמדים חרדים במפלגות החרדיות, המגיעים עם פרופיל ציבורי של עשייה מוכחת בצרכים המשתנים של המגזר החרדי, בחינוך, בהשכלה ובתעסוקה.

חנוך רוגוז'ינסקי, ירושלמי, חוקר ומומחה בתחומי אזרחות וחברה