קמפיין ציבורי חריג ורחב היקף יצא הבוקר (רביעי) לדרך ברחוב החרדי, בזעקה על מצב שמתואר כ"חוסר צדק משווע" בקבלת תלמידות ספרדיות, בנות של בעלי תשובה וחרדים עובדים למוסדות הסמינרים והישיבות.
הקמפיין, שמופעל על ידי ארגון 'מי דואג לנו', יוצא לדרך בעיתוי רגיש במיוחד - על רקע השיבוצים לאלפי תלמידות לקראת שנת הלימודים הקרובה.
המהלך כולל שילוט חוצות ופעילות שטח יוצאת דופן: רכבים עם מערכות כריזה משמיעים מסרים דרמטיים, המדמים הודעת אבל על הורה שקרס משברון לב לאחר שבתו לא התקבלה לסמינר. מטרת המהלך, כך נמסר, היא להמחיש את עומק הפגיעה האישית והמשפחתית הנגרמת מהמצב הקיים.
"חוששים להשמיע קול מחאה"
על פי עדויות שהגיעו לארגון 'מי דואג לנו', הורים רבים מביעים חשש ממשי כי בנותיהם יישארו מחוץ למסגרת חינוכית מתאימה - לא בשל הישגים לימודיים או התאמה פדגוגית, אלא בשל מוצאן. לדבריהם, הם אף חוששים להשמיע קול מחאה, מחשש שמנהלי הסמינרים יפגעו בהם ובמשפחתם.
התופעה אינה חדשה. כפי שדווח בכיכר השבת, סקר שנערך על ידי מכון 'סופר דאטה' העלה כי רוב הציבור החרדי סבור שיש אפליה במוסדות החינוך - 84% מאמינים בכך, ו-77% מאשימים את ש"ס בכישלון למנוע אותה. 52% מהנשאלים טענו שמושג ה"מנטליות" הוא תירוץ, ו-74% סבורים שהאפליה החרדית גבוהה יותר מהציבור הכללי.
סיפורים קשים מהשטח
בשנים האחרונות צצו סיפורים קשים מהשטח. באחד המקרים שדווחו, הורים אשכנזים סירבו לשלוח את בנותיהם לכיתה מעורבת עם ספרדיות ביום הראשון ללימודים. "הבת שלי חזרה מהיום הראשון בבית ספר, והיא אמרה לי שקרה משהו מעניין, שכל הבנות האשכנזיות לא חזרו עדיין מהחופשה", סיפר אחד ההורים הפגועים.
במקרה אחר, בבית ספר בית יעקב בשכונת רמות בירושלים, התמהיל של הבנות - מחצית ספרדיות ומחצית אשכנזיות - צרם לחלק מההורים האשכנזים שניסו לשנות את צביון הכיתה. כשהבינו שהגיעה שעת השין ושנת הלימודים הולכת להיפתח עם אותו תמהיל, החליטו לעשות צעד חריג ולא לשלוח את הבנות שלהן לכיתה לפתיחת שנת הלימודים.
"החורבן הפרטי של נערה"
כפי שנכתב בעבר בכיכר השבת, "גם השנה, כמו בכל שנה, יש נערות ואמהות, משפחות שלמות שיושבות ומקוננות על חורבן אישי משלהן. אי אפשר לזלזל בכאב, ואסור להתעלם מההשלכות".
"מאות נערות חרדיות מקבלות תשובות שליליות מהסמינרים בימים אלו ממש. אמהות ואבות מייחלים ומתחננים לשיחה או פגישה. הם מבקשים שלא ישפטו את בנותיהן לפי גוון העור, נוסח התפילה או הקהילה בה נולדה"
בעקבות המשבר, בכירי הרבנים הספרדיים בירושלים התכנסו בעבר לכינוס חריג, בו הובהר כי כיום, ציבור בני התורה הספרדי איכותי יותר מהליטאי, ואין מה לחפש בסמינרים האשכנזיים. הכינוס התקיים בהשתתפות ראש הישיבה הגאון רבי דוד אברהם והגאון רבי אלחנן פרץ, בדרישה ליזום מהפכת חינוך בסמינרים הספרדים בירושלים.
פתרונות חלקיים
בשנים האחרונות נעשו ניסיונות שונים להתמודד עם המשבר. באגף לחינוך חרדי בעיריית ירושלים התקבלה החלטה לשנות כיוון ולבטל את השיבוצים בסמינרים האשכנזים. במקרים אחרים, לאחר עיכוב בשיבוץ תלמידות כיתה ט', סוכם על פתיחת כיתות חדשות, כך שכל הבנות שובצו למוסדות לימוד.
עם זאת, הקמפיין הנוכחי מעיד על כך שהבעיה נותרה קיימת ומשמעותית. הארגון 'מי דואג לנו' מבקש להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי ולהביא לשינוי מהותי בגישה כלפי קבלת תלמידות למוסדות החינוך החרדיים.
יצוין כי בעבר נמסר מפי גורמים במערכת החינוך כי הם פועלים למניעת אפליה ולהבטחת שוויון הזדמנויות לכל התלמידות, ללא קשר למוצא או רקע משפחתי. עדכונים נוספים בהמשך.
0 תגובות