אאא

נניח בצד לרגע מי זכה בבחירות והיכן. זה חשוב, אבל בעיניי זו אינה הכותרת של הבחירות הללו. בסוף, מסתתר פה סיפור משמעותי אחר.

מטבעה של מערכת בחירות, השיח הענייני נדחק לעתים לשוליים, כשמנגד - מתפרץ לו שיח לא מקצועי, מסית ומלבה יצרים, שאין לו באמת תועלת או מטרה, מלבד הישג אלקטורלי. לפעמים זה עובד יותר, לעתים פחות, אבל תמיד ישנם אלו שמנסים את הנשק הוותיק הזה, שאומר בערך כך: כל מה שמעניין את החרדים, זה כסף לישיבות שלהם. הם לא מתעניינים בניקיון, לא בניהול מקצועי, לא מחויבים לערכים, מה שמעניין אותם זה רק "לחלוב את הקופה ולשים לכולם כיפה".

והנה, במערכת הבחירות הזו, באופן כללי, ובפרט בשתי ערים מרכזיות - ירושלים וחיפה - השיח היה ענייני ומקצועי לחלוטין, עסק בשאלות החשובות על היכולות, המיומנות והמומחיות של המועמדים. נכון שהיו תופעות חריגות כדוגמת טבריה, אבל מידת הרעש והגינוי סביבו מעידה על חריגותו.

בירושלים התמודד יוסי דייטש, מועמד חרדי חסידי, עם חליפה ארוכה וזקן ארוך, אבל השיח שלו ושל המתמודדים האחרים היה מקצועי לחלוטין. סדר היום של מערכת הבחירות הירושלמית היה מורכב מניקיון, דיור ותעסוקה. עובדת היותו חרדי כמעט ולא שיחקה תפקיד.

בחיפה, עמד איש דגל התורה מיכי אלפר בראש מחנה תומכיה של אש העירייה הנבחרת עינת קאליש רותם. הוא יקבל את תיק התכנון והבנייה של העיר - אחת מהשלוש הגדולות במדינה - בזכות יכולותיו המקצועיות. כן, קראתם טוב, נציג חרדי, שזכה לשני מושבים מתוך 31 חברים בעירייה, יהיה מופקד על תיק התכנון והבנייה של חיפה כולה. בזכות ולא בחסד.

בית שמש היא דוגמה נוספת: עיר שידעה בעבר מערכות בחירות קשות, שנסובו על עימותים בין חרדים לחילונים, עברה כעת מערכת בחירות קשה וצמודה, אבל השיח ה"חרדי-חילוני", נעדר ממנה לחלוטין. הבחירות עסקו רק ביכולות ניהול, ניקיון ופיתוח.

יש עוד דוגמאות רבות, אבל המסר ברור: הציבור החרדי הופך למקצועי, מנוסה ומיומן יותר. השיח שלו כבר אינו קהילתי בלבד, אלא כללי. נציגיו מחויבים לכולם, מהווים דוגמה ואתגר לכל נציג ציבור אחר. כך ח"כ גפני בוועדת הכספים, כך השר דרעי במשרד הפנים, כך סגן השר ליצמן במשרד הבריאות ורוב הנציגות החרדית.

הציבור החרדי הופך לאיטו מחברה דחויה ומודרת, לחברה מובילה, איכותית ושותפה אקטיבית בהנהגת המדינה. ישנם בציבור החרדי אנשים רבים מוכשרים ובעלי יכולות פנומנליות, ששותפים בפועל בהנהגת המדינה, ובעתיד הם ילכו ויהפכו לשותפים משמעותיים יותר ויותר.

המסקנה מכך פשוטה: תנו גם לחרדים כלים והזדמנויות, ותראו איך הם מוכיחים את עצמם בזכות ולא בחסד. בישראל ישנן אוכלוסיות פריפריאליות שמודרות מתחומים רבים - מקצועית, תעסוקתית, כלכלית, חברתית, אקדמאית, אמנותית, ציבורית ועוד. על מנת למגר את האפליה הזו, ניתן להפוך את הציבור החרדי לבעלי יכולות מקצועיות שוויוניות, באמצעות הענקת כלים מקצועיים כלכליים, חברתיים ותרבותיים בתחומים הרלוונטיים.

בקרן 'רק התחלנו', אנו מקדישים מאמץ רב וחשיבה בכדי לסייע, להעצים, לאפשר ולהעניק כלים רלוונטיים ומשמעותיים בתחומים השונים, בין היתר במיזם "אמנות ואמונה", לקידום האמנים החרדים - תחום בו החרדים היו עד לאחרונה מודרים כמעט לחלוטין.

במיזם נוסף שלנו, "מנהיגות באמונה", אנו מובילים תכנית מנהיגות חרדית, המתמקדת בשלל תחומים. החל מהענקת יכולות מקצועיות שונות ועד פיתוח מחויבות חברתית משמעותית.

כמו כן, בימים אלו אנו פותחים מסלול התמחות מיוחד לאמניות חרדיות בתחומי אמנויות הבמה, בו ילמדו טובי אנשי המקצוע בארץ, שיסייעו לנשות המקצוע החרדיות להגיע ליכולות מקצועיות איכותיות.

הסוד לחברה טובה יותר המנהלת שיח ערכי, הינו בפיתוח ערכי. חברה המבוססת על אנושיות, אהבת הזולת, אכפתיות, חברתית, ובעיקר התובנה כי כאשר יהיה טוב לזולת - יהיה טוב לכולנו.

כי סיוע לאחר ולשונה הוא קודם כל עזרה לעצמנו. הפריה הדדית תעשה טוב לכולנו, מתוך הבנה שאין צורך לשנות את השונה, אין טעם להפוך אותו למישהו אחר, וכי החכמה היא להעניק לו כלים והזדמנות להצליח להשתלב כמו שהוא, ברמה האיכותית, המקצועית והטובה ביותר, כשווה בין שווים.

בבחירות הללו, נעשה צעד קטן למוניציפלי - וצעד משמעותי למדינת ישראל ולעתידה.

• הכותבת היא עו"ד, מייסדת ומנכ"לית של קרן 'רק התחלנו', המהווה פלטפורמה למיזמים חברתיים