על אף הסכנה:

בציבור החרדי לא מאמינים שתהיה רעידת אדמה בישראל בקרוב

כך התברר ביום עיון שקיים המרכז האקדמי לב בירושלים בנושא בריאות והיערכות למצבי חירום. אחות חרדית: "כשהולכים לשאול רב ומסבירים לו את הצורך הרפואי בלימודי הסיעוד, זוכים ממנו להסכמה מלאה ואף לברכה"(כלכלה לימודים, שיווקי)

הקהל ביום עיון (צילום: מיכאל ארנבורג)

השבוע קיים המרכז האקדמי לב בירושלים יום עיון בנושא בריאות והיערכות למצבי חירום בחברה רב תרבותית.

בכנס, שהתקיים בבית חינוך עיוורים בעיר, לקחו חלק ד"ר אברהם אלפרט - רופא בכיר במרכז לרפואה דחופה בבית החולים שערי צדק, ד"ר חיה רז- ראש החוג לסיעוד במרכז האקדמי לב, ד"ר אמה אברבוך- מרכזת צמצום פערים במנהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, שרה שובע – אחות במעייני הישועה, בוגרת החוג לסיעוד במרכז האקדמי לב, ד"ר אפרים לאור – ראש המרכז לחקר אסונות פתע רבי נפגעים במכון טכנולוגי חולון, שפרה גוטליב- ממונה 'תקווה ישראלית' במרכז האקדמי לב ועוד.

הכנס התקיים במסגרת ובתמיכת 'התקווה הישראלית' מיסודם של נשיא המדינה והמועצה להשכלה גבוהה, וכן בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה.

במהלך הכנס הציגה האחות החרדית שרה שובע, בוגרת המרכז האקדמי לב שעובדת בבית החולים מעייני הישועה, את מחקרה על האחות החרדית במערכת הבריאות בישראל, מחקר שערכה כחלק מהשתתפותה בתוכנית המצטיינים של המרכז האקדמי לב. שובע ציינה כי "המפגש של סטודנטיות חרדיות עם לימודים אקדמיים מעורר שאלות ומציף קונפליקטים הלכתיים בהשתלבות החרדים בשוק העבודה, כשבנוסף ניצבים אתגרים רבים בפני האחות החרדית בכל הנוגע להיערכות ההלכתית בבתי החולים".

עוד הדגישה שובע כי הנגשת המדע והבאת הנושא בפני הרבנים עוזרת בפועל לקבל ברכת הדרך ללמוד את מקצוע הסיעוד שכולל בתוכו אלמנטים חזקים של חמלה ועזרה לחלשים בחברה: "כשהולכים לשאול רב באופן פרטי ומסבירים את הצורך הרפואי, אז זוכים להסכמה מלאה ואפילו לברכה. בנוסף, מפגשים משותפים של האחיות החרדיות עם מנהלי הסיעוד בבתי החולים, מורידים חסמים וסטיגמות ומאפשרים להבין כי מדובר בחומר אנושי ברמה הגבוהה ביותר. עוד הדגישה שובע כי "נושא חשוב נוסף הוא מתן מענה הלכתי זמין בבתי החולים לכל סוגיה ושאלה שתתעורר, כאשר כמערכת, על משרד הבריאות לשקול עלות השקעה במשאבים אלה מול תפוקה ותועלת ואני בטוחה שהתפוקה והתועלת גדולות באופן משמעותי מההשקעה. מצדנו האחיות החרדיות, אנו צריכות לעורר שיח במקום העבודה שאינו מכיר את המקום והרקע ממנו אנו באות, שאינו רגיש לתרבות השונה לצד ההבנה שלא באנו לשנות סדרי עולם ולדרוש מהפך עבורנו הנשים החרדיות".

בכנס גם הוצגו ממצאים ממחקר על העלאת רמת המודעות וההיערכות של הציבור החרדי לרעידת אדמה חזקה בישראל שנערך בתמיכת משרד המדע בשיתוף החוג לסיעוד והחוג להנדסת אלקטרואופטיקה במרכז האקדמי לב והמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. ממצאי המחקר מראים כי החברה החרדית ספקנית לגבי היתכנות של התרחשות רעידת אדמה בישראל בשנים הקרובות. נראה כי למרות ההבנה בצורך להתכונן לרעידת אדמה חזקה, מעט מהאוכלוסייה מוכנה לאירוע כזה. חלק נכבד מהציבור מסכים שיש חובה הלכתית להתכונן למצב של רעידת אדמה, אך חלק לא מבוטל מהמגזר לא מעוניין בקבלת הדרכות מהצבא. נראה כי בפיקוד העורף מנסים להגיע לקהילה, אולם ברוב משרדי הממשלה לא נעשות התאמות של התכנים למגזר. רבנים מסכימים כי נושא רעידות אדמה לא עולה הרבה על הפרק ותמיכת רבנים תסייע מאוד בהעברת המסרים החשובים.

ד"ר אלפרט הציג את משלחות הסיוע הצה"ליות שבהן השתתף באסונות הטבע שהתקיימו בחמש השנים האחרונות בפיליפינים ובנפאל, ובנוסף שיתף את הקהל בהיערכות ואתגרים מתרגיל של האיחוד האירופי שנערך לאחרונה ברומניה בהשתתפות משלחת מישראל, כשצוות המשלחת הישראלי הקים בית חולים שדה שזכה לשבחים רבים ממדינות שונות.

יוזם יום העיון ד"ר צביקה אור מהמרכז האקדמי לב ציין כי: "יום העיון מבטא את המחויבות של המרכז האקדמי לב לשותפות הדדית וארוכת טווח בין האקדמיה לקהילה. איננו מסתפקים רק בקידום הכשירות התרבותית של הסגל והסטודנטיות, אלא גם מטמיעים כשירות מבנית, כלומר יכולת לזהות כיצד גורמים חברתיים, כלכליים, פוליטיים, מדיניות, חוקים ותקנות משפיעים על בריאות וחולי, ואף יוצרים ומנציחים פערים ואי-שוויון בבריאות. בנוסף לכך, גם היכולת להגיב על ההשפעות הללו בכל הרמות: החל ברמת הטיפול הקליני, דרך עבודה עם קהילות מוחלשות, ועד סנגור ושינוי המדיניות".

מטרת מיזם 'התקווה הישראלית' היא ליצור אקדמיה ישראלית מגוונת וכשירה תרבותית, לקדם שותפות בין הקהילות והמגזרים המרכיבים את החברה בישראל, ולבסס מנהיגות חברתית ואינטלקטואלית מגוונת וקשובה. כל זאת תוך שימור הזהות המובחנת של כל אחת מהקבוצות החברתיות המרכיבות את הפסיפס הישראלי.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר