אאא

הוראה חדשה של אחד מהרבנים ב'פלג' , במקרה בו תלמיד ישיבה אינו מתכוין להתייצב בלשכת הגיוס, בגלל שהוא נמנה בענין זה עם דעתם של רבני 'הפלג', אך אביו מורה לו כן להתייצב - משקפת כך נראה הקצנה נוספת ב'פלג'.

הרב טוביה שולזינגר, תלמיד חכם מוכר ובנו של המרא דאתרא המיתולוגי של העיר קרית אתא הגר"ש שולזינגר זצ"ל, נמנה על הדור הצעיר של רבני 'הפלג'.

ר"ט שולזינגר כותב מאמרים באופן קבוע בביטאון 'הפלס', של הפלג, ולאחרונה הופיע שם מכתב מעניין מטעמו, שהוא שיגר לגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ', הכולל הוראה מפתיעה.

לפי דעתו של הרב שולזינגר כפי שהיא מובעת במכתב, בעקבות העובדה - כך לדבריו - שההתייצבות בלשכת הגיוס כדי להסדיר את מעמד בן הישיבה מול שלטונות צה"ל היא שמד, בן לא צריך לשמוע בקול אביו ואמו המורים לו כן להתייצב בלשכה הצבאית.

הרב טוביה שולזינגר (באדיבות המצלם)
הרב טוביה שולזינגר (באדיבות המצלם)
הגדלה

וזהו לשון המכתב, המלא: 

"הנה כאשר מלכות הרשעה, מוכס העומד מאיליו בארץ הקודש, 'הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד' (עובדיה א,ב. ע"ז,י), גזרו על לימוד התורה לנעול שערי הישיבות, ולשלח את בחורי ישראל לאנגריא של צבא אליל הציוני".

"רחמנא אדכר לן זכותיה דפנחס קנאה שמואל בקוראי שמו מרנא רשכבה"ג הגרש"א (אוירבך. ש.כ) אשר עשה כל הגולה כמדורת אש, ויקם מתוך המחנה ועמו גדולי ישראל אדירי התורה, וגדרו גדר על כל בני הישיבות שאיש לא יבוא לפקוד בלשכותיהם הבנויים לחול ופתוחים לטומאה, ואיסור גמור הוא להתייצב בין לחיוב בין לפטור, ובמעשה ההתייצבות יש סיוע לשמד, כאשר אותם שבאים לקבל הפטור, הרי זה יוצאים לחירות ע"י אותם האומללים שמובלים לשמד, ואין דוחין נפש מפני נפש, ומעשה ההתייצבות הוא סיוע ושיתוף פעולה לחוק השמד. וב"ה אכשר דרא ואלפי בני הישיבות עומדים בעזות דקדושה מול כל איומים ורדיפות הצבא ומשתפי הפעולה, ומיום ליום מתרבים גיבורי החיל".

"והנה אחד מבני הישיבה אשר ב"ה זה כמה שנים עמד בעוז על המשמר, והנה בעוונותינו הרבים צנים פחים בדרך עקש, רוח של קרירות עברה עליו, ושמע לקול מלחשים מה העבודה הזה לכם, והעתירו עליו דברים, אביו ואמו אשר לא ניחונו בבינה יתירה, לך והתייצב ותצא לחפשי ותהיה לבן חורין".

 'ריקוד מחאה' מול לשכת הגיוס בירושלים. ארכיון (צילום: כיכר השבת)

"והנה זה לשון הרמב"ם הלכות מלכים פ"ז הט"ו: 'ומאחר שיכנס אדם בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה, ויידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשב לא באשתו ולא בבניו, אלא ימחה זכרם מלבו, ויפנה מכל דבר למלחמה, וכל המתחיל לחשב ולהרהר במלחמה, ומבהיל עצמו, עובר בלא תעשה, שנאמר אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם, ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצווארו, ואם לא נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו, הרי זה כמי ששפך דמי הכל, שנאמר ולא ימס את לבב אחיו כלבבו, והרי מפורש בקבלה ארור עושה מלאכת ה' רמיה, וארור מונע חרבו מדם, וכל הנלחם בכל לבו, בלא פחד, ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק,, ולא תגיעו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל, ויזכה לו ולבניו עד עולם, ויזכה לחיי העולם הבא, שנאמר כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה' אדוני נלחם, ורעה לא תמצא בך מימיך, והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלוקיך'".

"וכתב הרמב"ם הלכות ממרים פ"ו הי"ב: 'מי שאמר לו אביו לעבור על דברי תורה, בין שאמר לו לעבור על מצות לא תעשה, או לבטל מצות עשה, אפילו של דבריהם, הרי זה לא ישמע לו, שנאמר איש ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו, כולכם חייבין בכבודי'".

ומסכם ר"ש שולזינגר: "ובכגון דא, אין צריך לשמוע לאביו"!.