אאא

החוקר ד"ר אסף מלחי, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, טוען שערך מחקר על הסיבות בגללן הציבור החרדי מתגייס לשירות הצבאי וכך הוא כותב:  "מרבית החרדים רואים בשירות הצבאי נתיב לקידום אישי ותעסוקתי בלבד, ולא אמצעי לביטוי מחויבותם האזרחית למדינה. כך למשל, ציפיותיהם של חלק מהחיילים החרדים מהשירות מתמקדות בדרישות חומריות הכוללות שכר גבוה למשרתים, סבסוד לימודי מקצוע ורכישת ניסיון תעסוקתי האמור לשרתם בהשתלבות בשוק העבודה הכללי.

עוד טוען מלחי: "גם ב-2018 כרטיס הכניסה למיינסטרים של החברה הישראלית עובר דרך השירות הצבאי ולכן מהווה הגיוס החרדים לצבא אתגר חברתי ופוליטי ראשון מעלה בציבוריות הישראליות".

למעשה, המחקר יוצא מנקודת הנחה שהציבור החרדי דל בהשכלתו ולכן גיוס לצה"ל מהווה חלופה זמינה וזולה לניידות חברתית כלכלית, למרות האיומים והאתגרים המהותיים על אורח חייו הדתי של המתגייס החרדי.

"גברים חרדים רואים בשירות הצבאי קרש קפיצה אל הישראליות ואל עולם התעסוקה, שינויים כלכלים וחברתיים בציבור החרדי הביאו לעלייה חדה במספר המשרתים החרדים בצה"ל בעשור האחרון שמספרם כיום הוא כ-7,000 חיילים", מציין החוקר בכתבה.

ההאשמה המרכזית של המחקר על הציבור החרדי שכן מתגייס היא, שהחרדים רואים בצבא ככלי לקידום אישי ותעסוקתי בלבד ולא כאמצעי לביטוי מחויבותם האזרחית למדינה.

עוד מאשים החוקר את המתגייסים החרדים בכך שהם מתמקדים בעיקר בדרישות השכר שלהם, סבסוד לימודי מקצוע, ורכישת ניסיון תעסוקתי.

לבסוף, טוען אותו "חוקר חרדים" שבמחקר אחר שערך התברר, שהשירות הצבאי של החייל החרדי גורם לתמורות עמוקות – כלשונו. בתפישת אזרחותם ותפקידים במדינה של חלק מבוגרי השירות. באופן המגביר את תחושת הסולידריות הלאומית שלהם עם שאר חלקי החברה הישראלית.

לתחושות אלה מצטרפת תחושת גאווה על תקופת השירות ועל תרומתם לצבא, לחברה ואף למדינה. השירות הגדיל את הזדהותם עם המדינה וסמליה ואת היכרותם עם אוכלוסיות משרתים אחרות.