המעצב שנולד בהמבורג שבגרמניה, בשנת 1933, קיבל את ההשראה לעסוק באופנה עוד בימי ילדותו. אז נהג ללוות את אמו לתצוגת האופנה של דיור.

הוא החל את דרכו בפריז, עבד תחת פייר בלמיין בשנות החמישים ונשכר על ידי פנדי ב-1967.

הדיזיינר שתמיד נצפה מרכיב משקפי שמש כהים, זנב סוס לבן לראשו וכפפות עור שחורות, החל את הקריירה הארוכה שלו עם שאנל ב-1983 ועמד בראש בית האופנה היוקרתי הזה במשך 30 שנה.

"באותו זמן, כבר היה לי שם טוב, עיצבתי לפנדי וקלואה. הזהירו אותי, 'אל תיקח את שאנל, זה נורא,'" אמר למגזין פיגארו. "כשהגעתי, זה היה עשור לאחר שקוקו מתה וכולם חיו בזיכרונה". חשתי שהגיעה העת לשחרר, הוא ציין. 

"המילה 'אייקון' היא לעתים קרובות קלישאה שמשתמשים בה יותר מדי, אבל כשזה מגיע לעיצוב אופנה, לגרפלד באמת היה התגלמות הגאונות וזכה לחיקויים רבים", אומרת פרשנית הסטייל, מליסה הוייר.

"לא משנה מה היה גילו, מר לגרפלד תמיד נשאר רלוונטי. בגיל 85 הוא עדיין עיצב ארבע תצוגות של שאנל בשנה, את הבגדים המוכנים ללבישה ואת העיצובים היוקרתיים, שראינו על מפורסמים בשטיחים אדומים".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לגרפלד עשה כותרות באוקטובר האחרון, כאשר הופיע בציבור בפעם הראשונה מזה עשרות שנים, ללא משקפי השמש המפורסמים שלו.

המעצב המנוח פספס שתי הופעות בתצוגות האופנה של שאנל בפריז ב-22 בינואר, בשנה הנוכחית. מהלך שגרר הרמות גבה לא מעטות, אבל חברת האופנה רק תרצה את העניין ב"עייפות". זו היתה הפעם הראשונה שהוא החמיץ אי-פעם קידה על קצה המסלול בסוף תצוגה שלו.

האיש והמסתורין שהיה חלק בלתי נפרד ממנו, היה ידוע בחוש ההומור המעניין שלו, כשצוטט בעבר אומר: "מכנסי טריינינג הם סימן של תבוסה" ו"אני מאד על כדור הארץ. פשוט לא כדור הארץ הזה". כל מילה מיותרת.

אין ספק שבטקס האוסקר בשבוע הבא, אושיית האופנה שזכתה להלביש כל כוכב אפשרי, תזכה לכל הכבוד הראוי לה.