אאא
אירופה חזרה לסורה. האנטישמיות הבוטה והמכוערת הרימה ראש. יהודים מותקפים באיומים מילולים ופיזיים בגין יהדותם. צלבי קרס מתריסים משורטטים על אתרים ורכוש יהודי, האוירה הפכה להיות מאוימת דכאונית.
 
העתיד היהודי לפחות בחלק מאירופה באם יש עתיד, לא נראה טוב. ההגירה האיסלאמית עומדת בראש חנית השנאה, אך שיחררה את השד הרדום שלא נעלם. פעילות והתקפות ה-BDS נגד תוצרת ישראלית וישראל שנאסרו בחקיקה בחלק ממדינות אירופה מצליחות לגייס תמיכה עממית ופרסום.
 
הנזקים והבעיות החברתיות והמקומיות שהאיסלאם וחסידיו גורמים לסביבה, למרקם ולשיח התרבותי-חברתי בארצות אירופה, לא ממונפות לצרכי ההסברה הישראלית שלא קיימת. המעט שכן, קול קורא במדבר.  
 
דרכי פולין האבלות ובהחלט לא שוממות, המו השבוע מאלפי יהודים מקצוות תבל, שבאו לשפוך צקון לחשם, תפילתם, תקוותם, לבקש על ישועתם וישועת בני משפחותיהם וכלל ישראל באשר הם שם.
 
כל הדרכים הובילו לליזענסק. כ״א אדר יום היורצייט של הרבי, רבי אלימלך בן רבי אלעזר ליפא ליפמן היווה מקום כינוס לאלפים עוד לפני השואה הארורה. בדרך עוצרים לפרקי תהילים ובקשות בקרקוב שם טמונים גדולי עולם. בצאנז, דינוב, לאנצוט, כמעט בכל מקום הכנסת אורחים מאורגנת. ביד כוס קפה מהביל ועוגייה והמהדרים סועדים ליבם בארוחה מלאה, בפה ולאוזן הקשובה, סיפורי הישועות קולחים.
 
רפואה, שידוכים, פרנסה, הצלחה, כל מה שיהודי מחפש, מבקש וצריך לו ולבני ביתו. בחוץ כפור פולני צובט, ערפל אפור, רוח חודרת מעיל, מפלחת צעיף, צורבת פנים. בפנים, שבת אחים יחדיו, אור, אווירה וחמימות. לונדון חוברת לאנטוורפן, ניו יורק-ליקווד ללוס אנג׳לס, ועל כולם בני ארץ ישראל המרובים, כולם נקבצו לכאן, כולם זקוקים לישועה.   
 
ביציאה מבתי הקברות המחזה המוכר. נשים מבוגרות עטופות ומכוסות מפני הקרה, משפילות עין ומציעות מים לנטילת ידיים, עם הקידמה והפיתוח! לעיתים המים מחוממים. פולין המתחדשת. בליזענסק העמוסה מתפללים בגדול! ובכל ה׳הכנסות-אורחים׳, עומדים פולנים ופולניות לנקות, להגיש, לסדר, להאכיל את עמך בית ישראל. אתה מביט באנשי העמל האפורים ותוהה לעצמך, מה ׳הם׳ חושבים? האם בשבילם זו רק פרנסה? ובשבילנו צרובי אירופה של המאה הקודמת, כשחלק מהנוכחים עוד סבלו שם בגופם, קצת התרסה וקמצוץ נקמה. לזכות ולראותם משפילי מבט, כנועים, ״והם עומדים עלינו לשרתנו״. אתמה. 
 
כיום לבוש יהודי-חסידי-חרדי אותנטי, הינו שוב מחזה שכיח בחוצות וורשא, קרקוב, וערי המושב היהודים של ראשית המאה הקודמת, ההומים ממבקרים ומתפללים. כמעט חזרו הימים של אז, טרום עליית הגרזן, שהשמיד ואיבד את רוב רובם של היהודים, וניסה לשרש כל זכר וסימן לעבר המפואר.
 
בחוצות פולין אתה מרגיש שונה, זר, לא שייך. אתה מנסה להבין את המבטים החטופים ברחוב, לא יודע להחליט באם זו סקרנות לשמה? תמהון של שוני? איבה כבושה? אנטישמיות מובנית? או שבי האשם להרגשותי ותחושותי?
 
ידיד מקומי משכיל ואיש ספר, דובר עברית רהוטה, מחלק לי את האוכלוסיה ל-3 דורות. הדור המבוגר שינק שנאה ליהודי ויהדות ואפי׳ אינו יודע למה, דור הולך ונעלם. דור הביניים שגדל על ברכי הקומוניזם שמתבייש בעברו ומקנא, אך לא שונא ולא מתעניין. והדור החדש. בני ה-20/30 משכיל, מדבר אנגלית, גולש באינטרנט, שולט במדיות האלקטרוניות, תר ומבקר בעולם, נתקל בביקורות הארסיות כלפי יהודים, פתאום הוא פוגש אותם בשכונות מגוריו בביקוריהם בפולין במלוא תפארת שונותם, הוא קורא, שומע, ויודע לצטט כל ביקורת על ישראל ויהודים.    
 
אתם בהחלט אייטם תקשורתי בפולין, גם ללא הויכוחים בין הממשלות על העבר והתגובות הקיצוניות מצד הצדדים. בפולין אנו רגישים לזכויות אדם שדוכאו אצלנו עשרות בשנים. הסכסוך המזרח תיכוני מקבל כותרות הרבה מעבר לפרופורציה. ביקורו של דונאלד טראמפ בוויאטנם לפגוש את ה׳סכנה לעולם המערבי׳, קים ג׳ונג און, מנהיג צפון קוריאה, מקבל פחות כותרות והתייחסות מביקורו של בנימין נתניהו בוורשא או ביטול ביקורו של נשיא פולין בירושלים.
 
בפולין עוקבים בשקדנות הנגועה בטרחנות על מה שאתם בישראל אומרים אחד על השני. העוינות הפוליטית אצלכם מסוקרת אצלנו בהרחבה. המחלוקות על הימין הקיצוני מול השמאל הרדיקאלי בישראל מוכרות ומדווחות בעיתונות ובמדיה. כשתוקפים אצלנו תופעות אנטישמיות בפולין רבתי, מייד מזכירים את התגובות של פוליטיקאים בשמאל בישראל כלפי המתנחלים וגורמי ימין.
 
פרשת החיילים הדתיים המתעללים, קיבלה בפולין סופר-במה. הדרישה לפסול את מפלגת הימין הקיצון בגין גזענות, מאוזכרת פה בראש החדשות. גורמים בכירים בפוליטיקה שלכם מאשימים את עצמכם ואת מדינתם בגזענות ואנטי-שמיות כלפי הפלשתינאים. מה לכם כי תלינו על אחרים? 
 
לדברי איש שיחי, הדור הצעיר והדור הבא לא הכיר את האנטישמיות הבסיסית. הוא נשען על מה שהוא רואה וקורא על ישראל ובעיקר מאמין לישראלים שתוקפים את ישראל ומוציאים דיבתה רעה. כשישראלי תוקף ישראלים ואת ישראל מדינתו, זה הופך אצלנו בפולין לכותרת ונמצא בשיח! כנראה בכדי להרגיע את המצפון.
 
תעשו סדר אצלכם, בשבילכם, מסיים איש שיחי. אתם בשיח הפנימי הבוטה שלכם בישראל החזרתם את האנטישמיות לבמה. לא נותר לי אלא להסכים. ישראל כשהם יורדים...