אאא

ציון במרר תבכה וירושלים תתן קולה, על האי שופרא דבלי בעפרא, על אבינו מחמד ענינו איש ירושלים, מזקני ק''ק שמש צדקה, הזקן המרוחם דוד בן צ'חלה רחל הכ''ם זצ''ל. אבא נולד בבגדאד והגיע לארץ בתאריך תשי''א 1951 לשער עליה.

ומשם למעברה בתלפיות ושם התחתן. הוא היה חייט במקצועו ומרוב השמחה שזכה לעלות לארץ החליט לעזוב את המקצוע ולעסוק בתורה יומם ולילה. אך זה לא צלח, כי היה עוני רב וילדים קטנים בן פורת יוסף. עשרה ילדים גידל, אז ראשי העידה אסרו עליו ללמוד אך ורק תורה ואילצו אותו לחזור למקצוע.

אז הוא פרסם שהוא עושה כל מיני תיקונים בביתו ועבד כמה שעות בביתו במלאכה ורוב היום היה דבק בחכמים דאז, עבד ולמד תורה יומם ולילה מתוך עוני. היה קם בחצות לילה ועושה תיקון חצות ובלילי שבת היה קורא את כל התהלים בבית כנסת מטלון עד אשמורת הבוקר עם קבוצה של צדיקים וחסידים דאז ועבד את השם לשם שמים ממש.

תמיד אמר אני רוצה להיות מצווה ועושה ולא רוצה כלל שכר והכל עשה במסירות נפש. לא היה אצלו מציאות של חולה או שמפחד משלג או מקור, תמיד היה הראשון במניין עם הנץ החמה ולא היה ברירה לגבאים כי אם לתת לו את המפתח של בית הכנסת בכדי שלא ימתין בחוץ. וכן במקוה כנ''ל.

כשהגיע לגיל ארבעים ושמונה החליט שהוא עוזב את עבודתו ונכנס לישיבה ועסק בתורה כאברך בכולל. עד חודש לפני פטירתו היה לומד בישיבת שושנים לדוד. זקן ויושב בישיבה. זכה ושימש חכמים מדור הקודם דאז וממש התאבק בעפר רגליהם ולמד מהם תורה. והם חכם צדקה חוצין, חכם נסים כדורי, חכם אברהם מולא רחמים, חכם סלמן מוצפי, חכם יעקב מוצפי, חכם שלום הדאיה, מרן הראשל''צ חכם עובדיה יוסף והרב בנימין זאב חשין זלה''ה .

חבל על דאבדין ולא משתכחין, אך זכה ונפטר בשיבה טובה זקן ושבע בן תשעים ושלש. וביום שבת קודש בשעת המנחה רעוא דרעוין בפרשת משפטים כז שבט התשע''ט נתבקש לישיבה של מעלה, לאחר יסורים קשים. זכה והשאיר דור ישרים יבורך בנים וחתנים ונכדים ונינים תלמידי חכמים. זרע ברך ה'.

יהי זכרו ברוך.והי רצון שנזכה בקרוב לתחיית המתים אמן.