אאא

זעקתה של הרבנית פרלשטיין, מנהלת סמינר 'באר מרים' בבית שמש, במכתבה אל יתר מנהלי הסמינרים, חושפת את המצוקה הקשה העומדת בפני תלמידות הסמינרים, מסיימות התיכונים העולות לכיתות י"ג וי"ד.

במהלך השנים האחרונות, אחת לתקופה, מתעוררת בציבור החרדי סוגיית לימודי המקצוע בסמינרים, כאשר גדולי ראשי הישיבות מתכנסים ומתריעים מפני החובה לעבוד רק במקצועות מתאימים כדי לשמור על הבית החרדי.

עד כה הסבירו גורמים חינוכיים כי הנושא שב ועולה מדי תקופה בעקבות החוסר הקיים בלימוד מקצועות שונים, זאת לאור העומס העצום, הן בלימודי ההוראה, הן בנשים שלמדו הוראה ונותרו ללא עבודה והן בחוסר המענה בעבודה בחברות ההייטק.

אלא שכעת מתברר כי מדובר בבעיה שונה לחלוטין. מדי שנה, מספר תלמידות הסמינרים הולך וגדל - בעוד התקצוב שמגיע ממשרד החינוך ללימודי ההוראה, מוגבל במספר הכיתות, כך שיתר מסלולי הלימודים מתוקצבים בדרכים אחרות, שמוכנים לתקצב רק שיעור מקצועי ולא שיעורי יהדות.

כך נוצר מצב שתקציבי ההוראה כללו את לימודי הקודש של כל המסלולים בסמינרים, אלא שמאז שנמצא הפתרון הזה, מספר התלמידות המשיך לצמוח והתברר כי התקציב של לימודי ההוראה לא מספיק לכל הבנות, ולפי גורם המעורה בנעשה, מדובר בפער של אלפי תלמידות, בין השנתונים.

בעקבות הפער, מי שסובלות ממצוקת המקום הן בנות הפריפריה, מאחר והסמינרים מחויבים לקלוט קודם כל את בנות העיר שלהם, ורק לאחר מכן פונים לקבל את הבנות מהערים בהן אין סמינרים. זאת ועוד, אם מדובר בבחורה ספרדית מהפריפריה, הרי שהיא ניצבת בפני בעיה קשה יותר שכן "לחובתה" עומד גם הרקע העדתי - מולו נלחמות ועדות הרבנים הפועלות, יחסית בהצלחה, כדי לצמצם את האפליה העדתית. כך או כך בנות רבות נופלות בין הכסאות ונותרות בבית ללא מקום לימודים לכיתות י"ג-י"ד.

מלבד זאת, התקציב ללימודי מקצועות שאינן הוראה, מגיע בין היתר לפי רמת הציונים במקצועות מסוימים, כך שבנות עם ציונים גבוהים מתקבלות בקלות, כי בסמינרים מעוניינים בתקציב עבורן. והבנות שמעט חלשות יותר? נתקלות בקשיים.

עוצמת המצוקה נחשפת, כאמור, במכתבה של הרבנית פרלשטיין למנהלי הסמינרים. "המדובר בעיקר בתלמידות התיכונים הבאות מערי הפריפריה שם הפתרונות הסמינריים המצויים, לא באמת מספקים", כותבת המנהלת, "שהלא סוד גלוי הוא לכל הנוגעים בדבר, כי ההשוואה בין המספר הכולל של המקומות הקיימים בסמינרים (כיתות י"ג וי"ד) כיום, אל מול המספר הכולל של התלמידות הלומדות במסגרות התיכוניות השונות, מעלה תמונה קשה של פער עצום ומחסור של ממש במקומות לימוד בכיתות הסמינר שקיים כבר בשנה זו!".

"למותר לציין כי כתוצאה ישירה ממחסור זה במקומות לימוד, אנו עתידים למצוא את עצמנו בפני מצוקה קשה שתלך ותחריף מידי שנה עם היוותרן של מאות תלמידות נוספות ללא כל מקום במסגרת לימודית מתאימה, ועלולות חלילה להידרדר בשל כך באופן חמור", היא מתריעה.

המנהלת מוסיפה וכותבת: "כמי שעוסקת בב"ש שנים לא מעטות ברישום תלמידות לסמינרים, וכואבת עמהן את הסירוב להתקבל, פגשתי שוב ושוב בהורים ובתלמידות עצובים, פגועים וכאובים עד מאד. יש המתייאשים למול החומה הכול כך גבוהה, כאשר במתכונת הנוכחית - אין ביכולת הסמינרים הגדולים להושיע. ההורים הללו ציפו לשנים היפות האלו בכיליון עיניים. הם חלמו לראות את בתם המוצלחת לומדת ככל בנות המשפחה, בסמינר הנודע. הסמינרים הגדולים, אינם יכולים למלא כיתות בלי גבול. הם מתמודדים עם כיתות גדולות של למעלה מ-50 בנות בכיתה, ועומדים מול מכסות בלתי אפשריות ממשה"ח - למקצועות ההוראה. הם נאבקים בתקצובים לא הגיוניים, ומרבית ההוצאות נופלות על קופות די מדולדלות בלאו הכי. אולם אותן המשפחות, באמת מתקשות לוותר על דבר כל כך משמעותי לעתידה של הבת, ובצדק".

"אמנם", היא מדגישה, "בשנתיים האחרונות קמו פה ושם סמינרים חדשים, אבל לקרוא לפתרונות אלו - 'מענה', המרחק עדיין רב. הסמינרים הגדולים בירושלים ובב"ב, עמוסים בשלהם. אותם הבודדים שקמו בערים הקטנות - במתכונת הנוכחית אינם מספקים את המשפחות הרוצות שבתם תזכה לטעום גם את טעמה של העיר הוותיקה ועתירת הידע הנודעת לתהילה".

לדברי המנהלת, "בעבר נטו לתלות את המצוקות הללו בהטיה עדתית כזו או אחרת, אך מצוקת המקום גרמה לטענה זו להפוך ללא רלוונטית, משום שהבעיה נוגעת לכלל משפחות הפריפריה ללא הבדל גזע או מוצא... נכון, שתלמידות מצטיינות ממשפחות ידועות, בדרך כלל מתקבלות בכבוד. אלו שאינן מצליחות לעבור את המשוכה הכפולה, ולאו דווקא בשל חולשה לימודית או אחרת, לוקחים את הקושי הזה כעדות אישית לחוסר הצלחתם או לכישלונם המהדהד העלול להשפיע לרעה על עתיד בנותיהם לדורות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"בכאן, צפה ועולה הבעיה על כל סעיפיה במלוא העצמה. המסיימות את לימודי התיכון, רוצות להתקבל לסמינרים הגדולים וללמוד שם במסלולים הקיימים. מלבד מה שכ"כ קשה להתקבל לשם, ובמיוחד למסלולים הנחשקים, ישנה בעיה נוספת. הרמה הלימודית הנדרשת לקבלה ברוב המקרים, הינה גבוהה מאד. יש תלמידות המצטיינות בכל קנה מידה, אך לא תמיד הצליחו במקצועות לימודיים מסוימים שאינם קשורים כלל למסלול שבו הן שואפות ללמוד, וזוהי - אבן נגף לא קטנה".

המנהלת מציינת כי "משיחותי הרבות עם ההורים והתלמידות עולה כי המצוקה הזאת מכבידה על כולם. הרבה מהבנות נפגעות וממורמרות. הרבה מהן מוצאות אל מחוץ למעגל הסמינרי, הרבה מהן נותרות ללא מענה מעשי, והן בביתן, מצפות ומייחלות לישועה...".

"כאנשי חינוך", פונה המנהלת למנהלי הסמינרים, "מוטלת עלינו החובה והאחריות להביט נכוחה ולנתח את הבאות ואת ההשלכות החינוכיות שעלולות להשפיע על פני הדור כולו, בטרם נעמוד בפני שוקת שבורה של זליגה נרחבת של תלמידות מתוך המסגרות החינוכיות הצועדות בדרך המסורה לנו מדור דור. עלינו לפחד מהבאות, ולפעול בטרם תבוא הקריסה המאיימת לפתחנו, כאשר לא נוכל לתת לה מענה!".

בסיום מכתבה היא כותבת למנהלים: "בואו ונחדש את החשיבה הסמינרית ונוסיף לקיים מתכונות נוספת, טובות ומכובדות לא פחות, שיאפשרו להרחיב את השורות ויתנו מענה הולם ומספק לכלל הציבור היקר והירא לדבר השם. הבה נקים שלוחות חדשות שתגשרנה בין הערים המרכזיות לערים הסמוכות אליהן (התלויות בהם בהרבה מובנים), הבה נשוב ונבדוק את הקריטריונים שלנו לקבלת תלמידות מתוך נקודת הסתכלות חדשה. הבה נשים יחד אל מול עינינו את המחויבות והערבות לכלל חלקי הציבור יחד, ונבנה בתוך המסגרות שלנו פתרונות נוספים אשר יתנו תשובות טובות יותר ומספקות, הן לעיר הגדולה והן לסביבותיה הנבנות".

האם המנהלים ירימו את הכפפה ויתגייסו למציאת פתרון? "כיכר השבת" יעקוב ויעדכן.