אאא

תלמידי ישיבה מפורסמת גילו כי חברם לחדר המגורים בפנימייה, הנחשב בישיבה כבחור 'צדיק', מתעורר מידי יום בשעה מאוחרת של הבוקר, והיישר מהמיטה הוא צועד אל בית המדרש ושוקע בלימוד הגמרא, ללא הנחת תפילין.

כאשר הוא נשאל מתי הוא מתפלל, הוא תירץ כי הוא מתפלל בחדרו בפנימיה. החברים, החליטו לבצע בדיקה משום שלטענתם גם בחדר הסגור הוא אינו מתפלל ואף לא מניח תפילין, טענה שהתבררה, לכאורה, כנכונה.

חבריו לחדר ניגשו לארון הפרטי של הבחור, פתחו את נרתיק התפילין שלו וקשרו את רצועות התפילין של יד עם רצועות התפילין של ראש, בצורה שאין שום אפשרות להניחם בלי לפרק את הקשרים.

שבוע חלף, הבחורים בדקו מידי יום את התפילין וגילו כי רצועות התפילין של יד נותרו קשורות ברצועות התפילין של ראש, באופן שניכר כי איש לא נגע בהם, מכך הסיקו החברים, כפי שחשדו מלכתחילה, כי חברם כלל לא מניח תפילין. 

הם המתינו לשעת כושר כדי לשוחח עמו על כך ברבים. אך בשלב הזה חלה תפנית בעלילה, אחד הבחורים שהיה שותף ל"בדיקה" חשש כי מעשה זה אינו לפי ההלכה ושיגר את השאלה לכמה רבנים. 

הדיין הגר"ג אקסלרוד פסק ואמר לבן הישיבה: "עליך לפרק מיד את הקשרים ברצועות התפילין ולגלגלם בצורה רגילה כפי שהיו לפני המעשה הנפשע הזה, ועליך לעדכן מיידית את המשגיח בכל הפרשה".

לדברי הרב אקסלרוד, "אסור לבייש את הבחור הזה, מדובר בדיני נפשות ואם היה לנו 'סנהדרין' היו צריכים לכנס סנהדרין של 71 דיינים על הכרעה כזו, אסור לבייש אותו ואף לא לרמוז לבחור על כך שום מילה. זה שפיכות דמים ופיקוח נפש".

הגאון רבי בנימין חותה השיב על השאלה בדברים דומים: "על הבחור השואל להסיר מיד את הסימן המוכיח כי חברו לכאורה לא מניח תפילין, החשש הוא שבגלל הביוש המתוכנן - הבחור יעזוב לגמרי את הדת ויוריד את הכיפה מראשו, יש לאפשר לו להמשיך ללמוד ו'המאור שבה יחזירו למוטב', אסור בשום פנים ואופן לביישו ולהוכיח לו את העובדות".