המספר הזה, 60,000, נשמע כמעט בלתי אפשרי. ביום שבו מדינת ישראל הכריזה על הר מירון כסגור ומסוגר תחת איומי טילים, הצליחו עשרות אלפי יהודים לעבור דרך הציון הקדוש, לשפוך שיח ולחזור בשלום.
מי שהיה שם אתמול הבין שלא מדובר ביד המקרה, אלא בתוצאה של עבודה דקדקנית ומסורה של אנשים שמעולם לא מבקשים קרדיט.
הציבור רואה את התוצאה הסופית - את הזרם השוטף של המתפללים, את המעמדים הנשגבים ליד הציון. אבל מאחורי הקלעים עומדים האנשים שחיו את נשימותיו של ההר במשך שבועות ארוכים. העיקרי שבהם, הוא מנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל, שימי אלבוים, יחד עם צוות המשרד.
"הם 'גרו' במירון", מספר ל'כיכר השבת', אחד המארגנים ומוסיף: "זה ממש פשוטו כמשמעו. חיו את הקרוואנים, את המשרדים המאולתרים ואת השבילים של ההר בכל שעות היממה. במשך שנה שלמה עמלו על מתווה חגיגי ורחב, וכשהמציאות הביטחונית כפתה סגירה כואבת - הם לא נסוגו. לא התנהלו כפקידים ממשלתיים מרוחקים, אלא כשלוחי ציבור שראו בתפקידם שליחות קודש".
כזכור, הגאון רבי יגאל כהן קרא לציבור שלא לעלות למירון בשל סכנת נפשות, וגם ח"כ מאיר פרוש הודיע כי לא יעלה השנה למרות החסינות הפרלמנטרית. אך בסופו של דבר, בזכות העבודה המסורה, הצליחו אלפים רבים להגיע בבטחה.
שותפות אסטרטגית בשטח
ההצלחה הזו לא הייתה קורית ללא השותפות האסטרטגית בשטח. מפקד המחוז, ניצב מאיר אליהו, גילה לאורך כל הדרך רגישות יוצאת דופן. אליהו, שלא עצם עין במשך ימים, הפנים את המורכבות העדינה של מירון. הוא לא ניהל 'מבצע שיטור' קר - בנה את המערך בעבודה דקדקנית, יחד עם אלבוים והצוות, ומצא את האיזון שמאפשר להר 'לנשום' גם בתוך מגבלות החוק והסכנה.
ההישג הגדול ביותר נרשם בתוך הציון עצמו. באותה שיטה שהונהגה בשנים האחרונות, נוהל המקום ב'קודש פנימה' על ידי מכוונים אזרחיים משלנו. עשרות אלפי אנשים עברו במסלול בצורה מכובדת, כשהמשטרה, בתיאום מלא ורגיש עם אנשי המשרד, נשארה במעטפת החיצונית ואפשרה למסורת להוביל את הלב.
צוות המשרד ידע לנהל את המגע מול הקהילות השונות, לדבר בגובה העיניים ולמנוע חיכוך מיותר. בכל פעם שהתלהטו הרוחות בשטח, אלבוים ואנשיו היו שם כדי להרגיע, לגשר ולפשר. הם שלטו במצב ביד רמה למרות העייפות המצטברת והלחץ האדיר.
יצוין כי במקביל להצלחה הזו, המשטרה נאלצה לפנות מאות אנשים שהגיעו בניגוד להנחיות, וחסמו כבישים במחאה על עצירת האוטובוסים שלהם. אך בתוך המתחם עצמו, הכל התנהל בסדר מופתי.
מסירות שלא מבקשת קרדיט
בבוקר שאחרי, כשהאבק שוקע וההר חוזר לדממה, צריך לומר את האמת. אלו האנשים האמיתיים - אלו שלא חיפשו את אור הזרקורים, אלו שנלחמו על כל פרט במתווה כדי שיהודי יוכל להגיע לרשב"י גם בזמנים קשים.
שימי אלבוים, צוות המשרד וניצב מאיר אליהו הוכיחו: כשמקצוענות פוגשת נשמה, אפשר להפוך גזירת סגירה למפגן של קדושה. הציבור אולי לא מכיר את כל שעות הלילה הלבנות שלהם, אבל הוא בהחלט הרגיש את הלב שלהם אתמול על ההר.
0 תגובות