הכירו: הח"כים החדשים של "יהדות התורה"

יענקי טסלר עם ליצמן (צילום: באדיבות המצלם)

יהדות התורה הצליחה בבחירות הנוכחיות מעל המשוער, וגרפה שמונה מנדטים, לצד גידול ניכר במספר המצביעים למפלגה.

יענקי טסלר עם ליצמן

ברבות השנים, טסלר גם נבחר למועצת עיריית אשדוד שם שימש כחבר הנהלת מועצת העיר במשך עשר שנים. לפני כ-4 שנים הוא החל לשמש בכוורת היועצים המקיפים את סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, למרות שהוא לא נמנה על חסידות גור.

בבחירות המוניציפליות האחרונות הוא לא התמודד למועצת העיר אשדוד, בעקבות ההסתברות הגבוהה שהייתה שהוא ימונה לנציג ויז'ניץ לכנסת, במקום ח"כ מנחם אליעזר מוזס, מה שאכן קרה.

טסלר נחשב לעסקן בכיר בחסידות, והרבה רואים בו איש עשייה מוצלח, שעושה ומזיז דברים ברוח נכונה ומתאימה, גם קירבתו היתרה לרבי מוויז'ניץ לא הייתה לו למכשול, וכמובן הוסיף לו קרדיט, שסלל את דרכו לרשימה לכנסת.

מה שנתן את הרשמיות ואת העדות לכך שהוא הבא בתור היה צירופו לוועדת השמונה של 'אגודת ישראל' – הוועדה שמקבלת את כל ההחלטות הנוגעות לאגודת ישראל, טסלר שהיה חבר פעיל ובולט בוועדה קנה את אמונם של שאר 'האגודאים' וזה בעצם נתן לו את הגושפנקא הרשמית לכניסה לרשימה הארצית.

מקום 8 - יצחק פינדרוס

יצחק זאב פינדרוס, ממוקם במקום הרביעי ברשימת "דגל התורה", ובמקום השמיני ברשימה המשותפת של "יהדות התורה".

פינדרוס הוא בנם הבכור של ר' משה ורעייתו זלדה (לבית הלר), שעלו מארצות הברית מתוך ציונות אמיתית להתגורר בירושלים.

בילדותו, הוא למד בתלמוד תורה ''אדרת אליהו'' של הרב יצחק שלמה זילברמן הפועל ב'שיטת זילברמן', והמשיך ללמוד במוסדות זילברמן עד לחתונתו.

כמנהגם של אנשי זילברמן, גם הוא התחתן לפני גיל 20 - ובגיל 19הוא נהיה חתנו של הרב מנחם רוטנברג משגיח בישיבת קול תורה. הוא קבע את מקום מגוריו בעיר החדשה - ביתר עילית.

בביתר החל להיות בפועל "עסקן", הוא פעל במסגרת כמה ארגוני חסד עירוניים, בנוסף הוא נמנה עם מקימי "קופת הצדקה הכללית" של העיר, ועסק בעוד תחומים ציבוריים.

במהלך השנים של ראשית הקמת העיר ביתר שימש פינדרוס כיועצו של ראש המועצה המקומית ביתר ומקים העיר, משה ליבוביץ. ובבחירות של שנת תשנ''ו נבחר לכהן כסגן ראש המועצה מטעם מפלגת דגל התורה.

יצחק פינדרוס (חיים גולדברג, כיכר השבת)

בראשיתה של האינתיפאדה השנייה, כאשר הופעלה אלימות כלפי הנוסעים בדרכים, בזריקת אבנים ובקבוקי תבערה על ידי האוכלוסייה הערבית השכנה, הקים אוהל מחאה על אם הדרך, בקריאה לשיפור המצב הביטחוני. מהלך זה גרם לעימות בינו לבין מי שנחשב היום כפטרון הפוליטי שלו - ח"כ משה גפני שגרס, כי נציגי מפלגה מוניציפלית צריכים להתרכז בנושאים מקומיים בלבד ולא לעסוק בבעיות פוליטיות או מדיניות.

ב-2001 התמודד לראשונה על ראשות העיר ביתר עילית מול ראש העיר החסידי המכהן יהודה גרליץ. בעקבות תמיכת רבני החוג הליטאי וחצרות חסידיות שונות, ניצח פינדרוס באותם בחירות.

לפי דרישת חסידי בויאן חתם פינדרוס על הסכם רוטציה עם מאיר רובינשטיין, בו התחייב שלא להתמודד מולו בבחירות הבאות. בהגיע מועד הבחירות לראשות העיר בשנת 2007, הודיע לו בתחילה מאיר רובינשטיין כי הוא מוותר על הסכם הרוטציה שביניהם ומאפשר לו לרוץ שוב לראשות העיר.

ככל הנראה, בעקבות השפעתו של ח"כ מאיר פרוש (העומד בראש סיעת שלומי אמונים במפלגת יהדות התורה, שרובינשטיין חבר בה), חזר בו רובינשטיין מוויתורו ודרש לקבל לידיו את ראשות העיר בהסכמה לפי ההסכם הישן.

פינדרוס על פי דרישת שולחיו, האדמו"ר מבויאן והרב אלישיב, המשיך בהתמודדות, אך רובינשטיין זכה בראשות העיר, בין היתר הודות לתמיכתה של מפלגת ש"ס.

כשנה לאחר הפסדו הצורב, ולאחר פרישתו של אורי לופוליאנסקי מהפוליטיקה ומעברו של אורי מקלב לכהן בכנסת, הורה מרן הרב אלישיב, מנהיגה הרוחני של מפלגת דגל התורה שפינדרוס ימונה ליו"ר הסיעה בירושלים.

בתחילת כהונתו הוא היה חבר מועצה והחזיק בתיק התברואה ושיפור פני העיר בעיריית ירושלים. לפני קרוב לשנתיים הוא התמנה להיות מ"מ ראש עיריית ירושלים.

בבחירות המוניציפליות האחרונות הציג פינדרוס את מועמדותו לראשות עיריית אלעד מטעם מפלגת דגל התורה. עקב מועמדותו לראשות עיריית אלעד, הגיש את התפטרותו ממועצת העיר ירושלים ומתפקידו כסגן ראש העיר.

כשבועיים לפני הבחירות, פסל בית המשפט את מועמדותו, בשל עתירה שהגיש חבר מועצת העיר של אלעד שי נתן, שבה נטען כי אלעד היא מקום מגוריו הארעי, ולא מקום מגוריו הקבוע.

עתירתו של פינדרוס לבג"ץ נגד ההחלטה של בית המשפט המחוזי נדחתה. לאחר הפסילה פנו דגל התורה וש"ס לשר הפנים בבקשה לדחות את מועד הבחירות בעיר, עקב ניגוד עניינים מובנה, העביר שר הפנים אריה דרעי את הסמכות לדחייה לידי השר צחי הנגבי, שדחה את הבקשה.

לאחר כישלונו, או לפי טענת מקורביו רצונו, הוא מונה למנכ״ל "המכון החרדי למחקרי מדיניות" ששייך למו"ל עיתון משפחה - אלי פלאי.

מקום 9 - אלי חסיד

אליהו חסיד, ממוקם במקום השני ב"סיעה המרכזית" בתוך אגודת ישראל, ובמקום התשיעי ברשימה המאוחדת של "יהדות התורה".

חסיד, נולד לאביו הר"ר נוחעם חסיד שמשתייך לגוורדיה הוותיקה של גור, כאשר במשך שנים ארוכות אביו והרבי הנוכחי היו חסידי גור היחידים במעוז הליטאי - ברחוב רשב"ם.

אביו היה משגיח בבית המטבחיים שם שימש חמיו של מרן האדמו"ר מגור הרה"ח מנחם וייץ שליט''א בתפקיד בכיר.

אלי (40) משמש כמנכ"ל ישיבת אמרי אמת בהר השלום בבני ברק. ישיבת אמרי אמת היא הישיבה המיתולוגית של חסידות גור, והוא למעשה השליח ציבור השני שמגיע מתוך הישיבה. מי שקדם לו הוא החבר כנסת המיתולוגי הרב משה זאב פלדמן ששימש כראש ישיבת אמרי אמת בבני ברק לפני שנכנס לכנסת.

חסיד משמש כגבאי של ''בית החסידים'' ברחוב אור החיים בבני ברק. ''אור החיים שטיבל'' נחשב לשטיבלך המרכזי והוותיק בגור, השטיבלך הזה היה אבן בוחן לשטיבלך האחרים בגור, כאשר בחסידות קיבלו החלטה אסטרטגית להכניס דם חדש בכל השטיבלכים ולהכניס חברה צעירים.

אלי חסיד

חסיד, הוא מי שרשום על ההצלחה של המהלך. וייתכן כי גם זה וגם פרויקט המצ'ינג הענק של גור בהובלתו נתנו לו את כרטיס הכניסה לכנסת ה-21.

רק לשם האנקדוטה, הנציג הקודם של גור בכנסת - יענקל כהן שזכור היטב לציבור מפרשת הסטירה של נציג משרד המשפטים אמנון דה הרטוך, שימש לפני שנכנס לכנסת בתפקיד של מנהל מוסד חינוכי, וכן, סגן שר הבריאות הנוכחי יעקב ליצמן שימש כמנהל בית ספר חינוכי בירושלים. כנראה שבחסידות גור הדרך לכנסת עוברת דרך ניהול מוסד חינוכי.

אחיו של אלי הם: ר' צבי, ור' מרדכי חסיד. ר' צבי משמש כמנכ"ל ארגון החסד "זק"א" תל אביב, הוא עושה חיל בעיסוקיו וזוכה לקדש שם שמיים.

האח השני ר' מרדכי שולח ידו בארגון הכשרות ''קהילות'', ובכובעו הציבורי הוא משמש כסגן ראש המועצה הדתית של עיריית אשדוד וכן משמש כגזבר המועצה הדתית. שאר אחיו משמשים בתפקידים חשובים, אך לא ציבוריים, ומטבע הדברים הציבור פחות מכיר אותם .

למעשה, חסיד נכנס במקומו של איש העסקים שלמה טייטל, שביקש מ'הוועדה המסדרת' להסיר אותו מרשימת הח''כים, וזה בעקבות חששו כי ליצמן ייאלץ לפרוש מהכנסת עוד בקדנציה הקרובה, מחמת היותו כבר למעלה מ-75, ובגלל עוד שיקולים כאלה ואחרים.

מקום 10 - אליהו ברוכי

אליהו ברוכי הוא מקום חמישי ב'דגל התורה', ומשובץ במקום העשירי ברשימה המשותפת של "יהדות התורה".

ברוכי נכנס לכהונה השלישית שלו בעיריית פתח תקווה מטעם תנועת 'דגל התורה', אך לעת עתה כלל לא ברור האם הוא ייכנס לכנסת.

אליהו ברוכי

בשביל להיכנס לכנסת הוא יצטרך שבאמת יהדות התורה יקבלו 8 מנדטים, ובנוסף שיעבירו חוק נורבגי מורחב, שכל סיעה תוכל להכניס יותר מח"כ אחד במסגרת החוק הנורבגי, ובנוסף, שסגן שר יוכל להתפטר כדי שיכולו להכניס חבר כנסת במקומו.