השבוע, חשף כתב 'כיכר השבת' ישראל שפירא את מכתבו של הגאון רבי אברהם דויטש, אב בית הדין ורב הקהילה החרדית במעלה אדומים, שהציע להקים יחידות פנים-חרדיות, שתפקידן יהיה לשמור על ביטחונם של ערים ויישובים ברחבי הארץ.
כיהודה ועוד לקרא, נראה שמדובר בהצעה שתוכל להביא לפתרון אמיתי ואיכותי ל"בעיית הגיוס", הנושא שמדיר שינה מעיניהם של גדולי ישראל - ובמקביל משמש כדלק למדורת שנאת ישראל.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כן, אותה אנטישמיות בדיוק שקיימת באירופה קיימת גם בישראל, מצד גורמים שפלים בשמאל - ואפילו בשולי המחנה הסרוג. כמובן שאין הכוונה שכל מי שחושב שחרדים צריכים להתגייס - שונא ישראל הוא.
אבל איך אמר הרב שך אחרי נאום השפנים? מי שנפגע ממה שאמרתי, כנראה שבאמת אליו התכוונתי.
כדי להבין איך הצעת הרב דויטש פותרת את נושא הגיוס, כדאי לבחון מחדש את נושא הגיוס, ובכלל לדון בשאלה הפשוטה:
למה חרדים לא מתגייסים?
בישיבה לימדו אותנו שכאשר לשאלה אחת יש הרבה מאוד תשובות, כנראה שאף אחת מהן איננה נכונה. אולם נראה שהפעם אין זה המקרה.
אם נבחן את הנושא לעומק - אין באמת היתכנות של גיוס חרדים קולקטיבי לצה"ל - מבלי שהדבר יפגע עמוקות בזהות הציבור החרדי.
1. צה"ל כסמל
מקום המדינה, הפך צה"ל לסמל של "ישראליות". כמאמר הביטוי השמאלני-צרפתי "עולם ישן עדי יסוד נחריבה", צה"ל נתפס בצדק כגורם מוביל בהפיכת "העם היהודי" ל"עם הישראלי".
ייתכן אפילו שזאת הסיבה - בה"א הידיעה, להימנעותם של חרדים מלהתגייס לצה"ל. חרדים אינם ישראליים במלוא מובן המילה. היחס שבין חרדים למדינה הוא מורכב בלשון המעטה, ונע על סקאלה רחבה שבין בריסק וסאטמר המתפללים לחזרה למנדט הבריטי - לבין קהילות ספרדיות חרדיות שאומרות תפילה לשלום חיילי צה"ל בפתיחת ההיכל - אך עדיין לא יאמרו 'תפילה לשלום המדינה'.
חרדים ככלל, אינם מרגישים שייכות חזקה למדינה ולמוסדותיה - בעוד הדבר הישראלי ביותר שקיים במדינתנו הוא באופן ברור -השירות בצה"ל: שנתיים ו-8 שתורמים רוב האזרחים להגנה על מוסדות המדינה, שנתיים ו-8 בהן החייל לומד להצדיע לדגל ולהמנון 'התקווה'.
תופעת ההתנתקות מהמדינה מובנת ואף מוצדקת: מדינת ישראל אינה מתקיימת לפי חוקי התורה, השבת אינה מחייבת, וחוקי בית המשפט אינם מבוססים ברובם המוחלט על תורת משה. אי אפשר לבוא לחרדי בטענה על כך שהוא לא מרגיש שייך למדינה - כאשר ברחוב אגריפס מוכרים 'דבר אחר'. נקודה.
הקונפליקט הזה יצר מצב בו הציבור החרדי חי בניתוק - ברמה הפיזית: ערים "חרדיות", אבל לא פחות במובן התודעתי. חרדי ממוצע אינו מרגיש שיש לו קשר כלשהוא לחובת הגיוס, או באופן כללי לחובת ההגנה על העם והארץ. אחרי השבעה באוקטובר, או בלשוננו 'טבח שמחת תורה', התגבשה אצל חרדים רבים תחושת השייכות וה"עימו אנוכי בצרה", דבר שגרם לגל לא מבוטל של גיוס חרדים.
את הבעיה הזו אי אפשר לפתור בהקמת יחידות חרדיות, משום שצה"ל במהותו הוא צבא בעל זהות ישראלית מובהקת.
מנגד, הקמת יחידה חרדית שלא תהיה כפופה לצה"ל לכל הפחות ברמה הערכית (גם אם תהיה בפן המבצעי ברמה כזו או אחרת), פותרת היטב את הקונפליקט הנ"ל.
חיילי היחידה המוצעת - יג"ה - יחידת גבולות הפנים, תגן על עם ישראל ולא רק על "מדינת ישראל", כי יש, מה לעשות, כאלה בציבור שלנו שהמושג "מדינת ישראל" מפריע להם - ואפשר להבין אותם.
2. לימוד התורה לפני הכל!
הציפייה של החילונים לגייס את כל החרדים היא דרישה לעקור יהודים מהסטנדר. עשרות אלפי בני תורה כן לומדים - וברצינות.
יגידו מי שיגידו, "הנה, תראו: אנחנו גם לומדים וגם מתגייסים"? עם כל הכבוד, אין דבר ששווה את ערכה של דקת לימוד תורה.
למה הדבר דומה? לסוחר שמתגאה שהוא סוחר בכסף וגם בזהב, בעוד חברו הפחות בעיניו, סוחר אך ורק ביהלומים. אין דבר ששווה בערכו ללימוד התורה. אין ולא יהיה.
אבל חייבים להודות באמת: יש הרבה שאינם לומדים. בהקמת מסגרת חרדית מקבילה, יוכלו גם אותם חרדים שאינם בני ישיבה, לתת את חלקם בעול הציבור.
באותה מידה שאיחוד הצלה הוקם מסיבות מובנות כגוף חרדי מקביל למד"א , אין שום סיבה בעולם שלא תוקם יחידה חרדית צבאית שנשארת בתוך הקהילה, תחת הנהגה ופיקוח חרדי ובהנהגת גדולי ישראל. רק הם, יוכלו לקבוע את מי לגייס, ובעיקר, את מי לא!
3. רוחניות ושמירת ההלכה
מובן שאחת הבעיות המשמעותיות ביותר בגיוס חרדים לצה"ל נובעת מסיבות הלכתיות אותנטיות.
הצבא איננו דתי, וצה"ל אינו שומר על ההלכה באופן מלא.
שירת נשים, שירות משותף, עבודה שאינה פיקוח נפש בשבת ועוד - כל אלו מונעים מחרדי לשרת תחת צה"ל. חטיבת חשמונאים והעומדים בראשה התחייבו על שמירת הלכה מלאה - נותר להמתין ולראות - הלוואי שכך יהיה. אבל גם החטיבה החרדית נתונה לבסוף תחת פיקוד עליון יותר, שאינו מכיר בסמכות ההלכה - ואחריתה מי ישורנו.
הקמת יחידה חרדית, עם סמכות רבנית מלאה, תפתור לחלוטין את הפלונטר ההלכתי, בדיוק כמו שבאיחוד הצלה או בזק"א יודעים לנהוג בשאלות של פיקוח נפש, שמירת שבת, שמירת הנפש, רפואה לעכו"ם, ועוד.
נראה שהחלק החשוב ביותר בהקמת יחידה חרדית כזו, יהיה חופש פעולה מוחלט (!) של מפקדי ורבני היחידה ביחס לצה"ל ומשרד הביטחון. מי שרוצה חרדים משרתים, יצטרך גם להכיר בעובדה שיש שבת בעולם - שתורת משה היא לפני הכל. ממש הכל.
למה בכלל צריך את זה?
ובכן, גם אם החרדים אינם מזדהים באופן מלא או אפילו חלקי עם מדינת ישראל, המציאות היא שאנחנו חיים כאן ונהנים משירותי המדינה כמעט כמו אזרחים שאינם חרדים.
ובלי קשר למדינה, חרדי, כאדם מאמין, צריך להיות מחויב לעמו, לאחיו, לאדמתו. כן כן - לאדמתו, לרגבי הקודש של ארץ ישראל, לארץ נחלת אבותינו, לעובדה ולשומרה, בדיוק כמו שהיו מחויבים בכך יהושע בן נון וצבאו, דוד המלך וצבאו.
ומה נעשה אם כולם ילמדו תורה? הלוואי! ידועה האמרה המיוחסת לחזון איש, שעל כל יהודי שלומד תורה ניתן להוריד חייל אחד ממשרתו בכוח סגולת שמירת התורה. אנחנו באמת מאמינים בזה.
אך המציאות היא שזה אינו המצב. המציאות היא, שלא כולם לומדים תורה, ולכן צריך למצוא פתרון שמצד אחד ייתן מענה אמיתי לכל הבעיות שהוזכרו לעיל, ומאידך יאפשר גם לאלו שאינם לומדים לקיים את חובתם המוסרית, אם לא זו האזרחית.
לאחר פרסום הכתבה, נשמעו טענות לפיהן היחידה החרדית המדוברת תדמה לחיזבאללה, גוף שאינו מדינתי אך מחזיק בנשק.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ובכן, אולי עדיף שנדמה לחיזבאללה - שהצליח לצערנו להגיע להישגים צבאיים לא מבוטלים, מאשר שצעירינו חסרי המעש, ימשיכו לחמם את גדרות הרחוב, ולהסתובב בברים צופים במסכי ענק משחקי כדורגל.
0 תגובות