אאא

זוכרים את מסעות הקניות הארוכים שערכתם לקראת ולאחר הולדת הילד הבכור שלכם? הם כללו את העגלה היוקרתית ביותר, בגדים יפים במיוחד (שלא לדבר על בהירים), קורס הכנה ללידה שנרשמתם אליו ובהמשך, לימודי שחייה לפעוטות והתעסקות אובססיבית בשיתוף כל פרט לגביו, עם כל מי ששהה בסביבתכם. עם זאת, לילד השני יש מזל אם הוא מקבל גרביים תואמים והמוצץ שהוא בדיוק הפיל לרצפה זוכה לניקוי באמצעות הלשון שלכם.

הנה, שישה דברים שאתם בהחלט מרפים מהם כאשר מדובר במספר שניים ברשימה:

ריצה לרופא עם כל אף מנוזל

אתם כבר הבנתם ש"מוקוליט" כנראה הולך להיות החבר הטוב ביותר שלכם, לאחר שביליתם אצל רופא הילדים 17 פעמים באותו חודש. כפי שאמא של שלושה ילדים מתחת לגיל חמש אמרה לנו, "מעולם לא התקשרתי לרופא הילדים כשהילד השני שלי אכל לכלוך. כאשר השלישי שלי עשה את זה, הייתי פשוט נרגשת שאני לא צריכה להכין ארוחת צהריים".

ספירת גיל הילד בחודשים

היא בת שנתיים והיא תישאר בת שנתיים עד שהיא תהיה בת 3. איזה יום זה, אמרתם?

ניקוי בקבוקים באופן בלתי פוסק

פעם ביום (טוב, נו, היום זה בדיוק לא הסתדר) שטיפה במים חמים וסבון נראית כמו המאמץ המקסימלי שאתם יכולים לעשות וזה בסדר! זה לא שבקבוק הפלסטיק צובר חיידקים או משהו, נכון?

כנ"ל לגבי מוצצים

אנו נצמדים לכלל חמש השניות שטוען כי זוהי כמות הזמן שבה מזון שנפל על הרצפה, שהה עליה ועדיין ראוי למאכל. למדענים המדושנים האלה כנראה יש עודף זמן.

כל כך. הרבה. חוגי. תינוקות.

שני מפגשים בשבוע של תנועה התפתחותית, אמנות ויוגה - כולם לפני גיל חצי שנה! הבחור הזה לא עושה תנוחת תינוק מאושרת; הוא מנסה לאכול את רגלו.

ריסוק כל דבר

אנחנו מכירים מישהו - נקרא לה "שכנה" - שהיתה כה לחוצה מחנק, שהיא ריסקה את כל המוצרים שנכנסו לפה של הילדה הראשונה שלה (אנחנו מדברים על המבורגרים, אנשים) עד ליום הולדתה הראשון. דעו, האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליצה על צריכת נתחים קטנים של מזון ממשי מגיל שישה חודשים.