אאא

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לקראת ערב (חמישי) את עתירתן של נשים חרדיות משכונת בית ישראל בירושלים, למנוע הקמתו של בית ספר על שטח הגינה השכונתית, כפי שנחשף מוקדם יותר היום ב'כיכר השבת'.

בדיון הדגישו תושבי השכונה, כי אם לא היה ניתן לבנות את בית הספר אלא על חשבון הגן הציבורי, הם לא היו מגישים את העתירה נגד העירייה, למרות שלאלפי ילדים לא יהיה מקום לשחק. לדבריהם, המצב הוא שאפשר לבנות את בית הספר, גם בלי לפגוע בגינה.

בא כוחה של עיריית ירושלים טען מנגד: "יש פה סכסוך שהם מביאים לבית המשפט, ומשתמשים בהליכים פסולים, כדי לפתור ביניהם מחלוקות. התנהלנו בשקיפות מוחלטת, הודענו והיה שיח".

הניה קרישבסקי, אחת התושבות, סיפרה בבית המשפט: "כבר לפני שנתיים הרסו לנו את הגינה, אבל נשאר לנו שטח, שהיו בו שבילים והילדים שיחקו. יכולנו לרדת עם הילדים אחר הצהריים, היתה גבעה קטנה והילדים שיחקו באופניים, אכלו והיה להם איפה להוציא את המרץ. עכשיו גם את זה יקחו לנו?".

 ילדי האמהות העותרות, על מדרגות בית המשפט

כשהשופט ארנון דראל שאל מה הגינה הכי קרובה? השיבה האישה החרדית: "ברחוב דוד, אבל צריך לעבור כביש ואני לא אשלח לשם ילד לבד. והגינה ברחוב רפפורט זה שטח מטר על מט, עם מתקן אחד. מפחיד לשבת שם".

נציג מנהל מקרקעי ישראל, שהשטח שייך לה, גילה בדיון כי "השטח אינו מוקצה כדין לעירייה, אך אין מניעה להקצאתו ככל שזו תתבקש".

השופט, ששמע את טענות הצדדים, לא התרשם כלל מדברי התושבים, והכריע: "יש צורך במבני ציבור, ואין ברירה - בהיעדר שטח זמין אחר לצורך התארגנות לבנייה. לאחר עיון בטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לסלק את ההלך כולו על הסף, ולדחות את הבקשה לצו ביניים".

"מצאתי כי אין מנוס ממחיקת ההליך שלפני. ככל שהמבקשים מעוניינים בהגשת עתירה מנהלית, יגישו אותה בדרך שבה עתירה כזו מוגשת, לאחר מיצוי הליכים כנדרש. בנוסף יובהר, כי ככל שתוגש עתירה נוספת, יש לפתוח אותה כך שכל העותרים המבקשים להיות עותרים בה יצוינו כבעלי דין ולא כפי שההליך נפתח".

יצוין, כי למרות דחיית עתירתן, השופט החליט לפנים משורת הדין לוותר לתושבות השכונה החרדית ולא לדרוש מהן את תשלום הוצאות המשפט.