כמה אנשים אתם מכירים שממשיכים ליצור בעשור השישי לחייהם? לא רק ליצור בגרף של דעיכה כמו רבים, אלא גם להשתפר וליצור מוזיקה טובה יותר מבעבר? אחד היחידים שאני מכיר הוא הזמר והיוצר צבי זלבסקי שהוציא את אלבומו ה-11 "הפס הדקיק שבליבי".
את זלבסקי אני מכיר שנים ארוכות כמלחין פורה במיוחד, שהצליח גם להכניס שירים למחזור התפילה של קהילות רבות ברחבי העולם. שירתו תמיד הייתה נשמעת לי כברירת מחדל של מלחין שבוחר לבצע את שיריו בעצמו מתוך ברירת מחדל. באלבומו החדש מצליח זלבסקי לראשונה להשתמש בקולו בצורה שבאמת משכנעת שהוא ברירת המחדל הנכונה ביותר.
זלבסקי שר באלבום החדש בקול רך, מבלי לנסות לדחוף אותו למקומות לא נכונים עבורו, כשבחלק מהשירים הוא מארח זמרים נוספים, רובם אינם מוכרים מלבד ביני לנדאו (שמתארח בפיוט הבקשות "א-ל מסתתר"), שמשלימים את הפסיפס המוזיקלי הכיפי של האלבום.
לא מדובר ביוצר מז'אנר ה"כוכבים" אלא באיש מז'אנר הנשמה והלב. הלחנים של זלבסקי פשוט יפיפיים ונכנסו לליבי מהר מאד. ניכר שהוא משקיע רבות בבחירת המילים ללחניו, רובם מילים מהמקורות לצד שני שירים מלאי אמונה בקב"ה של המשוררת הנודעת זלדה.
זלבסקי טוען שרבים מלחני האלבום החדש מושפעים מקרליבך אליו היה מקורב בעבר ואף השמיע לו את שיריו. קשה להתווכח עם יוצר על תחושות ההשפעה שלו, אבל בהחלט מוזיקלית ברוב רצועות האלבום מדובר בשירים מורכבים יותר מאלו המוכרים לנו של הרבי המרקד.
את רוב שירי האלבום הפיק מוזיקלית ועיבד המוזיקאי המוכשר, הכנר אורן צור שרתם למלאכת הנגינה נגנים מהשורה הראשונה. האווירה של האלבום אקוסטית ברוב השירים והמעטפת שצור יצר לשירים משרתת אותם נאמנה מעניקה להם רוך ויופי קסומים במיוחד.
לצדו של צור לקחו חלק בעיבודים באלבום המעבד והמוזיקאי אבי בר איתן שאחראי בעיקר לשירים עם הריתם סקשן של כלי הנשיפה וערן קליין שאחראי לעיבוד היפיפה עם הנגיעות האתניות ב"א-ל מסתתר".
אל תפספסו את "יענך", "אם תחנה", "אל תירא" ואת שני שיריה של זלדה ובמקום להטריח אותי לכתוב את רוב שירי האלבום פשוט תפנו את לבבכם, וותרו על המנטרות של הכוכבנות ועל ניצנוצי הפופ המושכים, והאזינו לשיריו של זלבסקי שלדעתי לא זוכה מספיק להערכה לה הוא ראוי כיוצר. לכל שיר יש זמן ומקום, ושיריו של זלבסקי מוצאים את מקומם במקום שהלב פתוח והזמן אינו דוחק, כפי שאולי רומז זלבסקי בבחירת שם האלבום - 'הפס הדקיק שבליבי'.