אאא

עובדיה חממה: המדרשיר המולחן לפרשת "עקב" מתבסס בפשטות על חיבור בין כמה פסוקי מפתח בפרשה, כך שלא כוחי ועוצם ידי הם שבאים לידי ביטוי במילותיו, רק ערכתי ביראה את דברי משה רבנו והלחנתי בתקוות חַיִל לעשות עקב מעשה המרכבה הזה...

ואולי בכל זאת איזה דבר פלפול קטן: אנו נמצאים בתקופת בין הזמנים. ואפרופו הלחם, בין שני הצומות העיקריים בשנה: צום ט' באב וצום יום כיפור.

בתשעה באב צמים כנגד זכרון חורבן בתי המקדש.

ביום כיפור צמים כדי להתנקות מבפנים.

בין קדושת וכפרת המקום, לבין כפרת האדם לחברו, ברור יותר כיצד מצווה האדם לפעול, ומה היא מלאכת חייו.
בטח ובטח לא בעבור הלחם הגשמי לבדו.

השבועה ההדדית והברית הזו, שנכרתה בין בורא עולם לאבותינו הקדומים, תקפה גם עבורינו כמו נכרתה עימנו היום הזה ובכל יום ממש.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

לא על הלחם לבדו / מילים ולחן: עובדיה חממה

כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ,
לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם,
כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִּי ה'
יִחְיֶה הָאָדָם.

וְאַל נָא תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ,
לֹא, אַל נָא תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ:
כּוֹחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה,
כּוֹחִי
וְעֹצֶם יָדִי
עָשָׂה לִי
אֶת הַחַיִל הַזֶּה.

זְכֹר אֶת הַנּוֹתֵן לְךָ כּוֹחַ, חַיִל לַעֲשׂוֹת
לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ
אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ
כַּיּוֹם הַזֶּה... כַּיּוֹם הַזֶּה.